כאב הוא תסמין הגורם לפגיעה חמורה באיכות החיים של החולה האונקולוגי כש-40% מהמטופלים האונקולוגיים סובלים מכאבים לכל אורך הדרך ובכל אחד ואחד משלבי המחלה והטיפולים. לעומת זאת בין 80-90 אחוזים מהחולים סובלים מכאבים בשלבים המתקדמים אך לא בשלבים המוקדמים של המחלה.
כאב ממאיר שאינו מטופל יכול לגרום לדיכאון, עצבות, הפרעות שינה, חוסר יכולת לתפקד, התבודדות חברתית, חוסר יכולת לעבוד, חרדה ועוד. במקרים החמורים הכאב עלול לגרום אף לקשיים בביצוע של פעולות יומיומיות כמו למשל ישיבה ממושכת או הליכה.
נהוג לסווג את הגורמים לכאבים בקרב חולי סרטן לשלוש קבוצות עיקריות להלן:
- המחלה הסרטנית – הגידול עצמו יכול לגרום לכאבים בדרגות חומרה שונות, בעיקר בשלבים המתקדמים של המחלה בהם הגידול לוחץ פיזית על רקמות מסוימות.
- הטיפולים האונקולוגיים – הכוונה היא למשל לניתוח להסרת הגידול, כימותרפיה או הקרנות.
- כאבים ממקור אחר – מטבע הדברים חולי סרטן רבים סובלים גם מכאבים שלא קשורים למחלה האונקולוגית כמו למשל מכאבי גב, מיגרנות, דלקות מפרקים ועוד.
הגורמים לכאב ממאיר
בגדול ישנם שלושה סוגי כאבים ממאירים להלן:
- כאב גרמי – כאב שנגרם כתוצאה מפגיעה בעצם על ידי התאים הסרטניים. זהו למעשה הכאב הנפוץ ביותר בקרב חולים אונקולוגים כאשר בדרך כלל החולים מסוגלים למקם את הכאב באופן מדויק מאוד.
- כאב עצבי – כאב הנגרם כתוצאה מנזק למערכת העצבים המרכזית או הפריפרית. גם הכאב העצבי ניתן בדרך כלל למיקום בצורה מדויקת כשהגורמים השכיחים הם לחץ פיזי על שורש עצב בחוט השדרה או לחץ על מקלעת עצבים המופעל על ידי הגידול כמובן.
- כאב ויסצרלי – כאב הנגרם כתוצאה ממעורבות ויסצרלית על רקע של הסננת התאים הסרטניים לקפסולות או לקרומים, כתגובה לטיפולים השונים או חסימה של איבר חלול על ידי הגידול.
התסמינים של כאב ממאיר
בדרך כלל כאב גרמי, השכיח במיוחד בעצמות הגוף הארוכות ובצלעות מחמיר בזמן שינוי תנוחה ובשעת פעילות.
באופן עקרוני כאב זה פוחת בזמן מנוחה, אבל במקרים רבים הוא עשוי להעיר את החולה משנתו. אופיו של כאב ממאיר עצבי עלול להיות התקפי וחד בדומה להרגשה של צריבה, שריפה או זרם. במקרים רבים נלווים לכאב תסמינים נוירולוגים כגון אובדן רפלקסים, אובדן תחושה ועוד.
הכאב הממאיר הויסצרלי הוא כאב עמום או עוויתי חד, במקרים רבים החולה יתקשה להצביע על המיקום המדויק שלו ולא אחת יתלוו אליו תסמינים נוספים כמו למשל בחילות והקאות, בטן תפוחה ושלשולים.
אבחון כאב ממאיר
המטופל מתבקש במסגרת תהליך האבחון להעריך את מידת החומרה של הכאב, כאשר ציון 0 מעיד על חוסר כאב ואילו ציון 10 מציין את הכאב המרבי האפשרי. בנוסף לכך, יש לשאול את המטופל שאלות רבות על מנת לאפיין את הכאב. כך לדוגמה יש לבדוק היכן ממוקם הכאב והאם הוא מקרין לאזור מסוים, מתי הכאבים החלו, האם מדובר בכאב יציב או שמא מדובר בכאב שבא והולך, אם מדובר בכאב בעל אופי התקפי יש לברר כמה זמן נמשך כל התקף ועוד.
כמו כן יש לבקש מהמטופל לתאר את אופי הכאב במילים כמו למשל עמום, שורף או דוקר, לבדוק האם ישנם גורמים המסייעים להקלה והאם הכאב מוחמר בזמן שינוי תנוחה, לאחר הארוחה, בזמן תנועה ועוד. מעבר לכך יש לברר כיצד משפיע הכאב על איכות החיים והפעילות היומיומית ולקבל פרטים רבים ככול האפשר על טיפולים קודמים בכאבים. כך לדוגמה יש לברר אילו תרופות לשיכוך כאבים קיבל המטופל, האם הטיפולים סייעו לו, כמה זמן נמשכו הטיפולים השונים, האם הטיפולים גרמו להופעה של תופעות לוואי ועוד.
כיצד מטפלים בכאב ממאיר?
להלן כמה דוגמאות לטיפולים המיועדים להשיג שליטה בכאבים ממאירים על קצה המזלג:
- טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי כולל שימוש בתרופות שאינן אופיואידיות (Paracetamol, Optalgin, NSAIDs, Tramadol ועוד), תרופות נלוות (סטרואידים, נוגדי כפיון, נוגדי דיכאון ועוד) ותרופות אופיואידיות (Morphine, Oxycodone, Adolan ועוד).
- טיפול אונקולוגי – הטיפול האונקולוגי כולל טיפולים תרופתיים (טיפול הורמונלי, כימותרפיה וביספוספונטים) וטיפולים קרינתיים. הטיפולים הקרינתיים נחלקים לטיפולים סיסטמיים (קרינה למחצית גוף ורדיונוקליאוטידים) וטיפולים מקומיים (קרינה פנימית וקרינה חיצונית).
- טיפולים פולשניים – הכוונה היא לטיפולים הנכנסים לתמונה לאחר שטיפולים פשוטים יותר לא נמצאו יעילים או במקרים שבהם גרמו לתופעות לוואי חמורות. בין היתר מדובר בחסימת עצב סומטית, חסימת עצב אנסטטית, מתן אפידורלי של אופיאטים ועוד.
- טיפולים אלטרנטיביים – הטיפולים האלטרנטיביים כוללים בין היתר רייקי, כירופרקטיקה, רפלקסולוגיה, וצ'י קונג.
- טיפולים פסיכולוגיים – הכוונה היא למשל להיפנוזה, תרפיה במוזיקה, טיפול התנהגותי, טיפול משפחתי ועוד.
