כאב פיזי הוא אחד המושגים המרכזיים ברפואה שכן קיומו גם אם לתקופת זמן מוגבלת עלול לפגוע באיכות חייו של הפרט באופן משמעותי.
מלבד זאת, הוא גם אחד הסימפטומים הנפוצים ביותר המדווחים על ידי הפרט כחלק מתמונה בריאותית רחבה יותר, שכן הוא יכול להוות תמרור אזהרה להתפתחותם של מצבים שונים החל ממצבים אקוטיים זמניים ועד למחלות כרוניות.
נכון להיום לא קיימים מדדים אובייקטיבים לבחינת רמת הכאב ולכן מלבד דיווח סובייקטיבי של מטופל נהוג גם להשתמש בסולם כאב של דרגות בין 1 ל-10 לצורך מדידה לכאורה של עוצמת הכאב הפיזי.
סיווג הכאב כחריף או כרוני, מיקומו והגורמים שלו יכולים להשתנות. כאב חריף מופיע בדרך כלל בעוצמה גבוהה ויכול להיות מלווה בחרדה רבה וסימנים פיזיולוגיים נוספים והוא נעלם לרוב תוך זמן קצר.
כאב כרוני לעומת זאת נמצא במרכז התמונה הקלינית של הפרט, מופיע במקום אחד או יותר בגוף ומתארך למעלה משישה חודשים.
כאב מסוג זה יכול להוביל במהירות לירידה ביכולת התפקודית של הפרט ולגרום לו אף לכניסה למצב רוח דיכאוני כתוצאה מפגיעה זו.
כיום, קיימים סוגים שונים של טיפולים המיועדים להקלה על תחושותיו של הפרט. טיפול תרופתי על ידי תרופות נוגדות כאב מסוגים שונים, חלקן מיועדות לסוגי כאב הנובעים ממקור ספציפי ואחרים לכלל סוגי הכאבים.
טיפול לא תרופתי לא חודרני שיכול להיות טיפול פסיכולוגי שמטרתו להקל את ההתמודדות עם ההשפעה הנפשית של הכאב על הפרט, טיפול חודרני באמצעים שאינם תרופתיים וטיפול תרופתי באמצעות זריקות עם או ללא שילוב טכנולוגיות אחרות.
חובת קופת החולים לסייע בטיפול בכאב במקרים של מחלות כרוניות
קופת חולים היא ארגון שלא פועל לשם הפקת רווחים שמטרתו להעניק לחברים בו טיפול רפואי. חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994 קובע שתושבי ישראל זכאים לקבל את הטיפול באיזה קופת חולים שהם רוצים בהתאם לבחירתם.
סל השירותים שמעניקה הקופה נקבע מדי שנה במסגרת תקציב המדינה, כאשר חלק מהטיפולים יכולים להיות בנסיבות מסוימות ממונים על ידי קופות החולים וזאת בהתאם להתוויות שנקבעו על ידי ועדת הסל.
במקרים של מחלות כרוניות הנמשכות תקופת זמן ארוכה ולא פעם עד לפטירת הנפטר שיכולות אף להחמיר הנחה משרד הבריאות את קופות החולים לפי גישת ארגון הבריאות העולמי להקים מערך שלם לתמיכה בחולים אלו שכולל התמודדות עם הבעיות השונות הנגרמות כתוצאה מהמחלה.
הטיפול הפליאטיבי מתוכנן בין היתר להקל על הכאב הפיזי והנפשי המתלווה פעמים רבות למצבים אלו ולתמוך בפרט ברגעיו הקשים בדרכים שונות. שירות זה משלב היבטים, סיעודיים, טיפולים רפואיים ותמיכה חברתית ונפשית בחולה ובבני המשפחה שלו.
שירות זה מיועד לחולים שעברו אוטם מוחי קשה, אי ספיקת כבד סופנית, אי ספיקת לב סופנית, מחלת ניוון שרירים מתקדמת, אי ספיקת כליות סופנית, אי ספיקת ריאות סופנית וחולי סרטן המתמודדים עם בעיות נפשית או גופניות לאורך שלבי המחלה כולל מקרים שלא ניתנים לריפוי.
לעומת חלק מהטיפולים הקיימים להתמודדות עם כאב שאינם נכללים בסל הבריאות, קופות החולים מחויבות להעניק שירות זה כחלק מסל הבריאות, כאשר עליו להיות בזמינות מלאה למטופל בין אם בביתו או במערך הקיים בקופות החולים, צוות בעל הכשרה כפי שנדרשת לפי הוראות חוזר משרד הבריאות לעניין זה ושירות מייעץ נלווה.
שירותי הייעוץ הנלווים יכולים לכלול גם ייעוץ במרפאות הכאב של הקופות או בתי החולים השונים.
פסיקה
ע"ע 1557/04 קופת חולים כללית נ' קפצן- פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בעניין החובה של קופת החולים לממן טיפול נגד כאב של זריקת אפידורל במקביל להדמיית MRI נגד שלא כלול בתוספת השנייה של החוק למרות שכל הצדדים מסכימים שהמבוטח זכאי לקבל את הטיפול בשתי הטכנולוגיות כאשר הן בנפרד.
בית הדין האזורי לעבודה לא קיבל את טענת הקופה לפיה הטיפול המשלב את שתי הטכנולוגיות אינו עומד בהתוויות של משרד הבריאות ולכן הגישה את הערעור.
כבוד שופטת בית הדין הגברת נילי ארד קובעת שהטיפול המשולב מהווה גישה טיפולית מתקדמת יותר המבצעת שימוש בשתי טכניקות הנכללות בסל השירותים שלא כמו מכשיר חדש ולכן בית הדין דוחה את ערעורה של קופת החולים.
ראו גם:
