אנו נוהגים לומר שחוויות מסוימות בחיים, בייחוד חוויות משמעותיות, הותירו בנו צלקת. לפעמים אנו אפילו מכנים את הצלקת כ"כואבת" במידה והיא מתייחסת לאירוע טראומטי או עצוב.
לעיתים, הצלקת הכואבת היא לא עניין מטאפורי אלא צלקת אמיתית שנמצאת על העור ומכאיבה לנו.
לאחר ניתוח, כוויה או חתך כלשהו בעור, הגיוני לצפות שנרגיש כאב- האזור נמצא כרגע במצב של דלקת והכאב הוא חלק ממנה והוא מתכהה עם תהליך הריפוי.
במקרים מסוימים, הצלקת ממשיכה לכאוב גם לאחר שהפצע הראשוני החלים. הכאב הנ"ל יכול להימשך אפילו שנים ואין לו קשר לפצע הראשוני שגרם לו. במאמר הבא נעמוד על הסיבות לכאב בצלקת ונציע דרכים להקלה עליו.
מהי צלקת?
העור הוא מחסום ההגנה הראשון שיש לגופנו כדי להילחם ולהגן מפני חדירה של מזהמים. כאשר מסיבה כלשהי שלמות העור נפגעת, הדבר הופך את הגוף חשוף לזיהומים ועליו למצוא פתרון לבעיה. פגיעה בשלמות העור יכולה להיות מכוונת כמו חתך שנעשה בו לצורך ניתוח, או בלתי מכוונת כמו בפציעה או כוויה.
כדי לתקן את העור הפגום הגוף יוצר רקמת צלקת בכדי לכסות אותו. הצלקת מורכבת בעיקר מחומר בשם קולגן. הקולגן מקנה לאזור הצלקת חוזק מכאני אך הוא שונה מהעור הרגיל בכך שהוא חסר תכונה של גמישות.
למה הצלקת מכאיבה?
למעשה איש אינו יודע בוודאות מדוע צלקות מסוימות מכאיבות ואחרות לא אולם מספר תיאוריות בנושא הועלו ומועלות גם היום.
הצלקות הגורמות לכאב גם לאחר שהחלימו הן בדרך-כלל צלקות ניתוחיות. יתרה מכך, הצלקות הניתוחיות המכאיבות ביותר הן אלה הממוקמות באזור הבטן.
דוגמאות לצלקות כאלה הן צלקות לאחר ניתוח לתיקון בקע (הרניה), צלקות לאחר ניתוח להסרת תוספתן (אפנדיציטיס), צלקות לאחר ניתוח קיסרי וכן צלקות לאחר ניתוחי אגן.
רוב האנשים מתארים את הכאב בצלקת כדוקר, והוא מחמיר במגע או בפעולה שמצריכה העלאת לחץ באזור הבטן.
הכאב ממוקם בצלקת עצמה ובעור שסובב אותה, למרות שבדרך כלל גם הצלקת וגם העור נראים תקינים לחלוטין. הכאב יכול להופיע גם בתגובה לשינוי חד בטמפרטורה.
תיאוריה אחת מציעה כי הכאב בצלקת נגרם כתוצאה מנזק שנגרם לעצב בזמן התפירה של הפצע- העצב או השריר באזור נמתחו בזמן התפירה, ולכן הם מרגישים גירוי תמידי ושולחים למוח אותות של כאב, אותם הוא מפרש כמגיעים מאזור הצלקת.
התומכים בגישה זו סוברים כי פתיחה מחדש של הצלקת ומתן אפשרות לאיחוי טבעי יפתרו את הבעיה. אחרים גורסים כי חיתוך נוסף של הצלקת רק יחמיר את הבעיה ואין לבצע אותו.
הסבר אפשרי נוסף מדבר על כך שבמהלך הניתוח עצמו נגרמה, שלא במכוון, פגיעה באחד או יותר מהעצבים המוליכים תחושה לעור באזור הצלקת. הכאב הנ"ל מכונה "כאב נוירופתי" והוא הופך את עורנו לרגיש מאוד למגע. בעורנו קיימים קולטנים ללחץ וקולטנים אחרים לכאב. פגיעה נוירופתית תוביל לכך שאפילו מגע קל או חוסר מגע כלל יתבטאו בתחושת כאב.
טיפול בצלקת כואבת
קיימות מספר שיטות ודרכים להקלה על צלקת מכאיבה:
1. ניתן להזריק לאזור הצלקת ולעור שסביבה סטרואידים וחומרי הרדמה מקומיים כמו לידוקאין. לעיתים יש לחזור על הטיפול עוד שתיים או שלוש פעמים בכדי לשפר את התוצאות. לא מקובל להזריק סטרואידים פעמים רבות מכיוון שהם יכולים לפגוע בעור.
2. הרס של העצבים המשדרים את תחושת הכאב על ידי גלי רדיו, קור ממוקד או הזרקה של פנול. הטיפול הנ"ל יעיל רק אם העצב הגיב בצורה טובה לסטרואידים בעבר.
3. משככי כאבים. משככי הכאבים הרגילים כמו אקמול או נורופן לא עוזרים לסוג זה של כאב. הרופא המטפל ידע להמליץ של משככי כאבים חזקים יותר כתלות בחומרת הכאבים.
4. טיפול אלטרנטיבי: הרפואה הסינית רואה את הכאב בצלקת כביטוי לחסימה של אנרגיית הצ'י באזור. הטיפול שהיא מציעה הוא על- ידי דיקור סיני שאמור לשחרר את החסימה האנרגטית ובכך להקל על הכאב.
ראו גם:
