אחד הסיבוכים הנפוצים והחשובים אצל חולי אי ספיקת כליות היא בעיה באיזון האלקטרוליטים בדם. אחד מהתפקידים המשמעותיים ביותר של הכליה הוא שמירה על מאזן אלקטרוליטים תקין והפרשת העודף לשתן. במצבים של אי ספיקת כליות, הפרשת האלקטרוליטים לשתן לא מתבצעת כשורה ומופיע עודף של אלקטרוליטים, המתבטא בעיקר בעודף נתרן, אשלגן, זרחן וסידן.
אחת הבעיות השכיחות אצל חולי כליה (ובמיוחד אצל מטופלים בדיאליזה) היא עודף סידן וזרחן בדם. במקרים אלה, הסידן והזרחן לא מתפנים היטב אל השתן, ולכן מופיע עודף ברמתם בזרם הדם. עודף הסידן והזרחן עלול לגרום להסתיידות – קשירת המולקולות זו לזו ויצירת גבישים אשר בסופו של דבר שוקעים במקומות שונים בגוף ועלולים לגרום לנזקים משמעותיים.
היכן מופיעות ההסתיידויות?
גבישי הסידן יכולים לשקוע בכל מקום בגוף, והמקומות העיקריים לשקיעת עודפי הסידן הם:
- כלי דם – אחד הסיבוכים הנפוצים של חולי כלייה היא שקיעת הסידן בכלי הדם, המובילה למצב הנקרא "הסתיידות עורקים". במקרים אלו, גבישי הסידן שוקעים בדפנות העורקים וגורמים להתעבות הדופן ונוקשות כלי הדם. כתוצאה, תפקוד כלי הדם יורד, תגובתו לשינויים בזרם הדם נפגעת ועלולים להופיע סיבוכים שונים. אחד הסיבוכים הקשים של הסתיידות בכלי הדם הוא סתימת כלי דם קטנים, אשר יכולה לגרום לנמק, זיהומים ואף מוות.
- מפרקים – אזור נוסף בו יכולים להצטבר משקעי סידן הוא המפרקים. במקרים אלו מופיע כאב עז במפרק, נפיחות וקושי בביצוע תנועה.
- הלב – שקיעת סידן בעורקים הכליליים מחמירה את הסיכון להתקף לב ולסיבוכים נוספים.
מי נמצא בסיכון לפתח הסתיידויות?
כמעט כל חולה כליות הסובל מתפקודי כליה שאינם מושלמים נמצא בסיכון להפרעה באיזון האלקטרוליטים ולפתח הסתיידות. ככל שהמצב הכלייתי גרוע יותר, כך גם הסיכון להסתיידויות עולה, ועל כן חשוב מאוד לעקוב אחר המצב ולהתחיל דיאליזה בזמן. יש לציין שדיאליזה אינה פותרת את הבעיות השונות ואינה מונעת את ההפרעות האלקטרוליטריות, אבל בעזרתה ניתן לאזן טוב יותר את רמות האלקטרוליטים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים.
מניעת הסתיידות
מכיוון שהסתיידויות מופיעות לאחר פרק זמן ארוך של הפרעה באיזון האלקטרוליטים, חשוב להקפיד למנוע אותן משלב מוקדם של הפגיעה הכלייתית. אי לכך, לחולי כליה חשוב מאוד להקפיד על טיפול רפואי ואורח חיים מתאים על מנת למנוע את הסיבוכים:
- דיאטה מתאימה – כל חולה הסובל מאי ספיקת כליות חייב לשמור על תזונה נכונה מוגבלת סידן וזרחן. כל חולה הסובל ממחלת כליות עם או בלי דיאליזה חייב להיות במעקב קבוע אצל תזונאית ולהתאים תפריט בו יוגבלו רמות הסידן, הזרחן ואלקטרוליטים אחרים.
- מעקב אחר רמות אלקטרוליטים בדם – מעקב אחר רמות האלקטרוליטים מתבצע על ידי בדיקת דם פשוטה בעזרתה ניתן להבין האם האלקטרוליטים השונים מאוזנים והאם יש צורך בטיפול לאיזונם. בדיקות הדם יתבצעו על פי החלטת הרופא המטפל, וחשוב לבצע אותן בזמן על מנת להשיג מעקב נאות.
- טיפול תרופתי – טיפול לאיזון הסידן והזרחן מתבצע בעיקר אצל חולי דיאליזה, וחשוב לקחת אותו בהתאם להוראת רופא הכליות (עם האוכל ובמינון המתאים). גם חולים המטופלים על ידי תרופות לא פטורים מביצוע בדיקות המעקב, ועליהם לבצע אותן כרגיל.
- דיאליזה – במקרים קשים חשוב להתחיל דיאלזיה בזמן על מנת למנוע סיבוכים שונים. כמו כן, לאחר תחילת הדיאליזה קיימת חשיבות אדירה להיענות לטיפול, הקפדה על תזונה ומעקב תקין. יש לציין שחולים אשר "מפספסים" טיפולי דיאליזה נמצאים בסיכון גדול מאוד לפתח סיבוכים, ועל כן חשוב מאוד להקפיד על קבלת הטיפול בצורה טובה.
ראו גם:
כאבים בכליות – מהן הסיבות וכיצד לטפל?
אבנים בכליות – כיצד מתמודדים עם הכאב?
