פציאליס הוא מצב בו מופיע שיתוק של עצב הפנים, הגורם לסימנים אופייניים. המחלה, הנקראת גם השיתוק של שם בל (Bell's Palsy) נחשבת לשכיחה יחסית, ומופיעה אצל 1 מתוך 5000 אנשים.
עצב הפנים הוא העצב האחראי על תנועת שרירי הפנים, ותפקידו להחזיק את שרירי הפנים במנח הנכון ולאפשר פעולות שונות כמו עצימת עיניים, חיוך, ניפוח הלחיים, קימוט המצח וכו'.
סימני הפציאליס
שיתוק עצב הפנים גורם לסימנים אופייניים, הכוללים:
- שיתוק צד אחד של הפנים – הצורה האופיינית ביותר של הפציאליס הוא שיתוק של צד אחד בפנים. השיתוק נגרם לאחר שקיימת פגיעה של עצב בצד אחד, הגורם לרפיון שרירים משמעותי ופגיעה בצורת הפנים התקינה. השיתוק גורם לצניחת בסיס הפה בצד אחד, צניחת אחד העפעפיים, טונוס שרירים ירוד באחד מצידי המצב וקונטרקטיליות ירודה של כל שרירי הפנים בצד אחד בלבד. ניתן לזהות את השיתוק הזה בבדיקה נוירולוגית פשוטה, וזהו אחד הסממנים המובהקים לפציאליס.
- כאב – לעתים מופיע כאב בליווי לשיתוק עצב הפנים. למרות שעצב הפנים הוא עצב מוטורי בלבד, שאינו אמור לגרום להופעת כאב, לעתים הדלקת פוגעת גם בעצב הטריגמינלי האחראי על המידע התחושתי מהפנים, ובמקרים אלה מופיע כאב.
- פגיעה בהבעות הפנים – לאור השיתוק של עצב הפנים והכאב המורגש בעקבותיו, אנשים הסובלים מפציאליס עלולים לסבול מפגיעה בהבעות הפנים וממבט קפוא, ומקושי ביצירת ההבעות השונות כמו חיוך, תחושת עצב, כעס וכו'.
סימני הפציאליס מופיעים לאורך תקופה ארוכה, ועד שעצב הפנים לא חוזר לעצמו בצורה מלאה, עדיין יכולים להופיע סימנים שונים. קיימים מקרים בהם הפגיעה נמשכת תקופות ארוכות מאוד של מספר שנים, ובמקרים אלו אין ברירה אלא להתמיד בטיפול ולקוות שבשלב מסויים המצב יחזור לקדמותו.
הגורמים לפציאליס
עצב הפנים הוא עצב גולגלתי (קרניאלי), ולכן הפגיעה בו המובילה לשיתוק יכולה להיות פנימית או חיצונית. פגיעה פנימית בעצב הפנים מופיעה לפעמים לאחר שבץ מוחי, או כל פגיעה מוחית אחרת שגורמת להרס עצב הפנים בתוך הגולגולת.
לעומת זאת, פגיעה חיצונית בעצב הפנים מופיעה בדרך כלל לאחר דלקת מקומית של העצב סמוך לאתר הפעילות שלו. בכל מקרה של פציאליס חשוב לשלול זיהום מוחי, מכיוון שדלקת במוח או בקרומים יכולה לגרום להופעת פציאליס.
הגורמים השכיחים לדלקת קרום המוח הם חיידקים שונים ונגיף ההרפס, העלולים להגיע אל המוח ולגרום לדלקת. במקרה של הופעת הפציאליס, הדלקת גורמת ללחץ על עצב הפנים, ובכך מונעת את המעבר העצבי בצורה תקינה וגורמת להופעת הפציאליס.
הטיפול בפציאליס
לאחר אבחנת הפציאליס, מתחילים בטיפוול במחלה, ובדרך כלל שיעורי ההחלמה גבוהים מאוד – כ-50% מהחולים מחלימים באופן עצמאי תוך שנה, ו-40% נוספים מחלימים מהמחלה לאחר הטיפול. קיימת חשיבות גדולה להתחיל את הטיפול בזמן ולהתמיד בו, מכיוון שלאחר השנה הראשונה מרגע הופעת הסימפטומים, סיכויי ההצלחה פוחתים.
טיפול בלייזר
אחת מדרכי הטיפול היעילות והחשובות בפציאליס היא טיפול באמצעות קרני לייזר. במקרים אלה משתמשים בלייזר בעוצמה נמוכה, אשר תפקידו לזרז את תהליך ההחלמה מהפציאליס, ולגרום לריפוי הדלקת והעצב הפגוע. הטיפול בלייזר תורם בעיקר בגורמים הבאים:
- זירוז ספיגת הדלקת – בעזרת הטיפול בלייזר התהליך הדלקתי מוקל באופן מהיר יותר, ובכך הנזק העצבי פוחת. חשוב לזכור שככל שהתהליך הדלקתי ארוך יותר וקשה יותר, כך הפגיעה העצבית בטווח האורך חמורה יותר, ולכן יש לטפל בזריזות בדלקת המתפתחת.
- האצת ריפוי רקמת העצב – הטיפול בלייזר עוזר גם להאצת תהליך הריפוי של העצב עצמו, וגורם לעליה של עד פי 4 בקצב הריפוי של העצב. בעזרת הטיפול בלייזר ניתן להגיע לריפוי בקצב של עד 4 מ"מ ביום, בעוד שללא הטיפול הריפוי הוא כ-1 מ"מ ביום בלבד.
- הקלה על הכאב – קיימים מקרים בהם מופיע גם כאב לאחר פגיעה בעצב ה-5, ובמקרים אלה הטיפול בלייזר עוזר גם להקלה על הכאב.
