אפטות הן נגעים המופיעים בפה, בדרך כלל בעלי צורה עגולה או אובלית, בצבע לבנבן-אפרפר. נגעים אלו בדרך כלל כואבים. הסיבה הנפוצה ביותר להופעת אפטות בפה היא מחלת "דלקת הפה החוזרת עם אפטות" – Recurrent aphthous stomatitis.
הגורמים לאפטות
למעשה, הסיבה להופעתן של אפטות לא ידועה, וגם התהליכים הפתולוגיים שמופיעים בהתפתחות של אפטות לא מובנים לגמרי. מניחים שבהתפתחות האפטות מעורבים מנגנונים של מערכת החיסון, ובעיקר הפרעה מקומית במערכת החיסון התאית, שמופעלת על ידי הלימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים).
מספר גורמים יכולים להגביר את הסיכון לחלות ב – Recurrent aphthous stomatitis, הופעה חוזרת ונשנית של אפטות בפה. בין הגורמים האלו ניתן למנות לחץ (נפשי או גופני), זיהומים שונים, רגישות למזון, הפרעות במערכת החיסון (למשל במחלת האיידס), ומועדות משפחתית למחלה.
מספר מחלות נקשרו באופן סטטיסטי להופעת אפטות בפה, אם כי הקשר בניהם לא ברור לגמרי, ברובם של מחלות אלו קיים גורם אוטואימוני – פעילות מערכת החיסון כנגד הגוף עצמו. מה הן המחלות הנפוצות שבהן מופיעות אפטות בפה?
אפטות יכולות להופיע בכל אחת מהמחלות הבאות: צליאק, מחלה שבה רגישות חיסונית של הגוף לחלבון החיטה גורמת להפרעה במעי הדק. מחלת מעי דלקתית (IBD), מחלה שבה מופיעה דלקת במעי הדק ו/או הגס על רקע לא ידוע, מלווה בשלשולים דמיים, ירידה במשקל, ועוד.
מחלת הזאבת (lupus) היא מחלה אוטואימונית התוקפת בעיקר נשים, מלווה בסימפטומים רבים, ויכולה להתאפיין גם באפטות בפה. בנוסף, כל חולה הנמצא במצב של דיכוי חיסוני עמוק (הקרוי נויטרופניה, חוסר בכדוריות דם לבנות מסוג נויטרופילים) יכול לסבול מאפטות בפה. לכן, תרופות כימותרפיות כדוגמת מתותרקסט (methotrexate) ועוד יכולות לגרום להופעת אפטות.
מחסור בויטמנים שונים יכול לגרום לאפטות בפה. אפטות מופיעות בעיקר במחסור בויטמינים מקבוצת B כמו B1, B2. B6, B12, ברזל, חומצה פולית ואבץ. במקרה כזה, השלמה של הויטמין או המינרל החסר בגוף יכולה להביא להחלמה והיעלמות של האפטות.
סימפטומים לאפטות
במחלת ה – Recurrent aphthous stomatitis האפטות עגלגלות, מוגדרות היטב, קטנות, כואבות בפה, וחולפות מעצמן לאחר כשבועיים, ללא השארת צלקות. במקרים קשים יותר האפטות יכולות להגיע לגודל של חצי סנטימטר ויותר, ולהישאר למשך מספר שבועות, אך הופעה זו נדירה למדי.
אצל חלק מהאנשים האפטות מופיעים באופן כרוני, עם מספר אירועים בשנה. אצל אחרים, האפטות מופיעות ונעלמות באופן תדיר וממושך. אפטות מופיעות בשכיחות גובהה יותר אצל ילדים ובני נוער.
טיפול באפטות
למרבה הצער, אין טיפול יעיל שמכוון כנגד האפטות. הטיפול השכיח ביותר הוא טיפול מקומי שכולל חיטוי וניקוי של הפה היטב, ושימוש במשככי כאבים מקומיים ומאלחשים מקומיים למציצה או שטיפה של הפה.
טיפולים כימים שונים הוצעו גם הם כנגד אפטות חמורות. מחקרים שונים בוצעו על היעילות של silver nitrate, וקיימות עדויות שצריבה כימית כזו יכולה להפחית את הכאב, אם כי ככל הנראה היא לא מזרזת את תהליך ההחלמה. במקרים קשים ביותר של אפטות חוזרות ניתן לטפל במחלה גם בהזרקה מקומית של סטרואידים.
תרופות נוספות שהוצעו כטיפול הן אינטרפרון אלפא, ותלידומיד. צריך לזכור, עם זאת, שבמרבית המקרים האפטות חולפות מעצמן, כואבות מעט, ואינן דורשות טיפול מסובך שלעיתים תופעות הלוואי שלו חמורות ביותר.
אפטות המערבות את איברי המין
קבוצה לא גודלה של מחלות גורמות לאפטות באיברי המין בנוסף לאפטות בפה. המחלה המפורסמת ביותר בהקשר זה, גם אם שכיחותה נמוכה יחסית, היא מחלת בכצ'ט. מחלה זו פוגעת בעיקר בחולים מאזור המזרח הרחוק והקרוב (בפיזור המתאים ל"דרך המשי" העתיקה), והסיבות לה אינן ברורות.
האפטות בפה במחלה זו נוטות להיות חמורות יותר וגדולות יותר. מחלות אחרות שמערבות נגעים בפה ובאיברי המין הן Complex aphthosis ו – Lichen planus .
ראו גם:
