בקע טבורי הינו תופעה בה הפתח הטבעי הקיים בעובר בטבור, אשר דרכו מתחברים כלי הדם אל שליית האם, אינו נסגר, ומאפשר יציאת חלק מהמעי דרכו. אצל תינוקות, פתח זה עלול לא להיסגר גם לאחר הלידה, ואילו אצל מבוגרים, הפתח עלול להיפתח מחדש עקב תנאים מסוימים כמו כובד אזורי, השמנה מאסיבית או הריון.
תסמיניו של הבקע הטבורי יכולים להיראות ואף להיות מורגשים על ידי המטופל והרופא. הבקע הטבורי יתבטא בבליטה באזור הטבור, אשר תודגש, אצל תינוק, בזמני בכי או מאמץ של הבטן, ואצל מבוגרים לחוש חוסר נוחות וכאב. מצבים אלה מחייבים אבחון מיידי, על מנת למנוע סיבוכים פוטנציאלים, גם אם הטיפולים מתעכבים עקב גורמים שונים.
הטיפול בבקע טבורי הינו כירורגי, ומטרתו היא להחזיר את המצב לקדמותו, כך שכל תוכן הבקע יוחזר לאזורי הבטן.
בדרך כלל ניתוח זה נעשה בפולשנות מינימאלית, ומערב טכנולוגיה חדישה אשר מסייעת לחזרה מהירה לחיים פעילים יומיומיים.
אצל תינוקות ונשים בהיריון, הטיפול עלול להתעכב עד לאחר גיל שנה או עד סיום ההיריון. עד הניתוח, יינתן למטופלים טיפול שמרני, אשר יכלול בעיקר השגחה על המצב ושמירת המצב הקיים, ללא התפתחות סיבוכים או תופעות לוואי.
אבחון בקע טבורי
בקע טבורי חייב להיות מאובחן בוודאות, בדרך כלל על ידי כירורג המתמחה בנושא זה. חשיבות האבחון היא במניעת סיבוכים קשים, כמו כליאת מעי. אצל תינוקות הבקע יבלוט בזמן מאמץ, כך כשהילד רגוע או שוכב על גבו, בלט זה לא ייראה.
לרוב, הבלט אינו מלווה בכאב אצל תינוקות, בעוד שמבוגרים עלולים להתלונן על חוסר נוחות באזור זה. כאשר מופיעים כאב רב, בכי חסר שליטה, הקאה או רגישות באזור, יש לגשת בדחיפות לאבחון, מחשש לכליאת מעי. מצב זה, של סיבוך מחייב טיפל רפואי כירורגי מיידי, ומהווה מצב מאיים חיים.
אבחון הבקע יתבסס, בין היתר, על בירור הגורמים לו. בדרך כלל אצל תינוקות, בקע טבורי יהיה שכיח יותר בקרב אלה אשר נולדו במשקל לידה נמוך.
אצל מבוגרים, בקע טבורי מאפיין אנשים אשר עוסקים במקצועות אשר דורשים סחיבה או קשורים למאמץ ועומס באזור הבטן.
כמו כן, מטופלים אשר סובלים מהשמנה, נוזלים בחלל הבטן או עברו ניתוחים באזור בעבר, בגילאי 50-60, נוטים לפתח בשכיחות גבוהה יותר בקע טבורי. אצל נשים, הבקע עלול להתגלות במהלך ההיריון, בדרך כלל בשליש השני שלו. נשים אשר נמצאות בסיכון להתפתחות בקע, הינן נשים אשר עברו הריונות רבים.
הטיפול בבקע טבורי
הטיפול בבקע טבורי הינו ניתוחי, הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים. ניתוחים אלה נחשבים לניתוחים שגרתיים, אשר מנסים להיות כמה שפחות פולשניים. יתרונם הגדול הוא בחזרה מהירה של המטופל לחיי היום יום, לאחר מספר ימים. הניתוח הינו מוזמן מראש (אלקטיבי), ואף משך האשפוז הינו קצר מועד, ולפעמים נמשך יום אחד בלבד. הניתוח, לרוב נעשה בהרדמה מקומית או כללית, על פי רצונו של המטופל. הוא כולל פתיחת חתך קטן באזור הטבור, ולפעמים אף הכנסת רשת אשר תתמוך באיברי הבטן.
כאשר הבקע הטבורי מתגלה אצל תינוקות, לרוב ינקטו גישות שמרניות אשר ידחו את הטיפול הכירורגי עד להגעתם לגיל שלוש- ארבע.
ישנה סברה כי יש לתת לפתח להיסגר באופן טבעי, ורק כאשר מתגלה כישלון, יש להתערב מבחינה כירורגית.
לפעמים עשוי הרופא להחזיר באופן ידני את תכולת הבקע לבטן, ולאחר מכן יידרש מעקב. החזרה זו חייבת להיעשות על ידי רופא מומחה, ולא כחלק מטיפול עצמי של המטופל מחשש לזיהומים וסיבוכים מיותרים.
