בקע טבורי הינו תופעה בה הפתח הטבעי הקיים בעובר בטבור, אשר דרכו מתחברים כלי הדם אל שליית האם, אינו נסגר, ומאפשר יציאת חלק מהמעי דרכו. אצל תינוקות, פתח זה עלול לא להיסגר גם לאחר הלידה, ואילו אצל מבוגרים, הפתח עלול להיפתח מחדש עקב תנאים מסוימים כמו כובד אזורי, השמנה מאסיבית או הריון.
הטיפול בבקע טבורי הינו כירורגי, ומטרתו היא להחזיר את המצב לקדמותו, כך שכל תוכן הבקע יוחזר לאזורי הבטן.
אצל תינוקות ונשים בהיריון, הטיפול עלול להתעכב עד לאחר גיל שנה או עד סיום ההיריון. עד הניתוח, יינתן למטופלים טיפול שמרני, אשר יכלול בעיקר השגחה על המצב ושמירת המצב הקיים, ללא התפתחות סיבוכים או תופעות לוואי.
אבחון בקע טבורי
לרוב, הבלט אינו מלווה בכאב אצל תינוקות, בעוד שמבוגרים עלולים להתלונן על חוסר נוחות באזור זה. כאשר מופיעים כאב רב, בכי חסר שליטה, הקאה או רגישות באזור, יש לגשת בדחיפות לאבחון, מחשש לכליאת מעי. מצב זה, של סיבוך מחייב טיפל רפואי כירורגי מיידי, ומהווה מצב מאיים חיים.
אצל מבוגרים, בקע טבורי מאפיין אנשים אשר עוסקים במקצועות אשר דורשים סחיבה או קשורים למאמץ ועומס באזור הבטן.
הטיפול בבקע טבורי
הטיפול בבקע טבורי הינו ניתוחי, הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים. ניתוחים אלה נחשבים לניתוחים שגרתיים, אשר מנסים להיות כמה שפחות פולשניים. יתרונם הגדול הוא בחזרה מהירה של המטופל לחיי היום יום, לאחר מספר ימים. הניתוח הינו מוזמן מראש (אלקטיבי), ואף משך האשפוז הינו קצר מועד, ולפעמים נמשך יום אחד בלבד. הניתוח, לרוב נעשה בהרדמה מקומית או כללית, על פי רצונו של המטופל. הוא כולל פתיחת חתך קטן באזור הטבור, ולפעמים אף הכנסת רשת אשר תתמוך באיברי הבטן.
כאשר הבקע הטבורי מתגלה אצל תינוקות, לרוב ינקטו גישות שמרניות אשר ידחו את הטיפול הכירורגי עד להגעתם לגיל שלוש- ארבע. ישנה סברה כי יש לתת לפתח להיסגר באופן טבעי, ורק כאשר מתגלה כישלון, יש להתערב מבחינה כירורגית. לפעמים עשוי הרופא להחזיר באופן ידני את תכולת הבקע לבטן, ולאחר מכן יידרש מעקב. החזרה זו חייבת להיעשות על ידי רופא מומחה, ולא כחלק מטיפול עצמי של המטופל מחשש לזיהומים וסיבוכים מיותרים.