אולי לפני הכל, חשוב לציין ולהדגיש כי כאב פסיכוסומאטי הוא קודם כל כאב. כלומר, האדם שמתלונן על מכאובים ותחושות לא נעימות שונות בגוף, באמת חש את הכאב ככל כאב אחר.
אין באמירה "פסיכוסומאטי" כדי לבטל את תחושתו הסובייקטיבית של הסובל. אם כך, מהם תסמיני כאב המחייבים התייחסות רצינית? ומה בין כאב פסיכוסומאטי לכאב שאינו כזה? כאב פסיכוסומאטי הוא כאב פיזי אמיתי, אשר אינו נגרם ממקור פיזיולוגי, אלא ממקור נפשי.
איך הנפש יוצרת כאב?
בעבר רק הרפואה האלטרנטיבית התייחסה לקשר שקיים בין הגוף לנפש, אך בעשורים האחרונים נאלצת גם הרפואה המודרנית להכיר בכך שלנפש יש השפעה משמעותית ביותר על הגוף.
ישנם מצבים פיסיולוגים אשר משופעים באופן ישיר ממצב רגשי (למשל- הסיכוי להתקפי לב עולה אצל אנשים בעלי סגנון תוקפני, תחרותי ולוחמני. התופעה מוכרת בספרות המקצועית בשם type A personality).
גם סיכויי החלמה ממחלות פיזיות נמצא כתלוי במקרים רבים באופי, במצב רגשי וביכולת התמודדות של החולה.
למעשה, כל אחד יכול לחשוב על מצבים בהם הגוף שלו הגיב לסיטואציה שקרתה במציאות, ואנחנו מתייחסים לקשר הזה בין הגוף לנפש כאל מובן מאליו במרבית המקרים.
התיאוריה המקובלת מאחורי כאבים פסיכוסומטיים טוענת כי כאשר אדם נמצא במצוקה כלשהי, סביב נושא מסוים או סביב התמודדות כלשהי בחייו, הדחק מצטבר כמעין אנרגיה שלילית בתוך גופו. אם אנרגיה זו לא מוצאת מפלט (כאשר לכל אדם יש את הדרך שלו "לטפל" בעצמו), היא עשויה להתבטא דרך הגוף. כאשר הביטוי הוא גופני, עשוי הפרט לחוש כאבים שונים.
ביטוי פיזיולוגי של כאב פסיכוסומאטי
כאמור, הכאב אותו חש האדם הוא כאב אמיתי וממשי. ישנן תופעות שמקור פסיכולוגי הוא מקור נפוץ עבורן- לחץ דם גבוה, פלפיטציות (דפיקות לב), אסתמה, כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבים בגב ובכתפיים ועוד. כאשר החולה יפנה לטיפול רפואי, ימצאו כל הבדיקות תקינות. מלבד הסימפטומים, הרופאים לא יוכלו להניח את האצבע על שום גורם פיזי למחלה.
לעיתים, יהיה קל לקשר בין הכאב לבין מצוקה כלשהי שחווה האדם. לדוגמא, אישה שאביה נפטר מהתקף לב פתאומי, עשויה לחוש כאבים בחזה, משום שלא הצליחה להתמודד בצורה טובה עם האבל על אביה.
המצוקה מתבטאת בכאב הקשור למותו של האב. במקרים אחרים, הקשר בין הכאב למצוקה לא יהיה כל כך ישיר וכל כך ברור. או-אז הקביעה שמדובר בכאב פסיכוסומאטי תהיה רק הנחה.
הסכנה והיתרון שבאבחון כאב פסיכוסומאטי
במובן מסוים, הקביעה שהכאב אינו בעל מקור פיזיולוגי יכולה להיות טובה ומנחמת- אין סכנה אמיתי לגוף. מצד שני, קביעה זו עשויה להיות גם מאוד מתסכלת.
הטיפול בכאב הופך להיות טיפול בנפש, ולא כל אדם מעוניין או יכול לעשות זאת. בנוסף, לעיתים הקביעה שמדובר בכאב פסיכוסומאטי נובעת מעצם העובדה שהרופאים לא הצליחו לאתר מקור אחר לכאב.
כמובן, שיכול להיות שהגורם לא נמצא או שאינו ידוע, ולא מדובר באמת בכאב פסיכוסומאטי. במקרה זה, האדם ימשיך לסבול מהכאב, ויאלץ להתמודד גם עם כעס ותסכול על כך שנפשו מואשמת על לא עוול בכפה.
טיפול בכאב פסיכוסומאטי
בהקשר של הטיפול, חשוב להתייחס לכך שבמקרים רבים רופאים ואפילו קרובים פוטרים את האדם הסובל מכאב באמירה שזה "סתם פסיכוסומאטי". כאשר עולה חשד שמדובר בכאב שמקורו פסיכוסומאטי חשוב להתאים לו טיפול פיזיו-פסיכולוגי.
כלומר, אין להתעלם מכך שהאדם באמת סובל. אפשר לתת לו משככי כאבים או התערבויות פיזיולוגיות אחרות להפחתת כאב, יחד עם העבודה הנפשית שמטרתה להגיע למקור הכאב ולהפחיתו.
ראו גם:
זכויות רפואיות לסובלים מכאב כרוני
