אולי לפני הכל, חשוב לציין ולהדגיש כי כאב פסיכוסומאטי הוא קודם כל כאב. כלומר, האדם שמתלונן על מכאובים ותחושות לא נעימות שונות בגוף, באמת חש את הכאב ככל כאב אחר.
איך הנפש יוצרת כאב?
בעבר רק הרפואה האלטרנטיבית התייחסה לקשר שקיים בין הגוף לנפש, אך בעשורים האחרונים נאלצת גם הרפואה המודרנית להכיר בכך שלנפש יש השפעה משמעותית ביותר על הגוף.
גם סיכויי החלמה ממחלות פיזיות נמצא כתלוי במקרים רבים באופי, במצב רגשי וביכולת התמודדות של החולה.
התיאוריה המקובלת מאחורי כאבים פסיכוסומטיים טוענת כי כאשר אדם נמצא במצוקה כלשהי, סביב נושא מסוים או סביב התמודדות כלשהי בחייו, הדחק מצטבר כמעין אנרגיה שלילית בתוך גופו. אם אנרגיה זו לא מוצאת מפלט (כאשר לכל אדם יש את הדרך שלו "לטפל" בעצמו), היא עשויה להתבטא דרך הגוף. כאשר הביטוי הוא גופני, עשוי הפרט לחוש כאבים שונים.
ביטוי פיזיולוגי של כאב פסיכוסומאטי
לעיתים, יהיה קל לקשר בין הכאב לבין מצוקה כלשהי שחווה האדם. לדוגמא, אישה שאביה נפטר מהתקף לב פתאומי, עשויה לחוש כאבים בחזה, משום שלא הצליחה להתמודד בצורה טובה עם האבל על אביה.
הסכנה והיתרון שבאבחון כאב פסיכוסומאטי
במובן מסוים, הקביעה שהכאב אינו בעל מקור פיזיולוגי יכולה להיות טובה ומנחמת- אין סכנה אמיתי לגוף. מצד שני, קביעה זו עשויה להיות גם מאוד מתסכלת.
הטיפול בכאב הופך להיות טיפול בנפש, ולא כל אדם מעוניין או יכול לעשות זאת. בנוסף, לעיתים הקביעה שמדובר בכאב פסיכוסומאטי נובעת מעצם העובדה שהרופאים לא הצליחו לאתר מקור אחר לכאב. כמובן, שיכול להיות שהגורם לא נמצא או שאינו ידוע, ולא מדובר באמת בכאב פסיכוסומאטי. במקרה זה, האדם ימשיך לסבול מהכאב, ויאלץ להתמודד גם עם כעס ותסכול על כך שנפשו מואשמת על לא עוול בכפה.