בזכות החלטה תקדימית הוחלט להכיר באדם שחלה במחלת כאב כרוני בתור נכה לצמיתות. החלטה תקדימית זו התקבלה לאחר שהמוסד החליט בעבר לדחות תביעות דומות ואף תביעה של החולה הנדון, לפני שהלה החליט להגיש ערעור בעניינו.
ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי עשויה להיות משמעותית ביותר עבור אנשים נוספים הסובלים מכאב כרוני, תופעה שעשויה להביא למוגבלות בינונית או קשה מבחינת היכולת לתפקד.
כללים ותקנות
למוסד לביטוח לאומי השפעה חשובה מאוד בקביעת זכויותיהם של חולים או אנשים שנפגעו בתאונה קשה. באמצעות מערכת של כללים ותקנות, אנשי מקצוע וועדות רפואיות, קובע הביטוח לאומי אלו מהפונים יוכרו כנכים ואלו לא.
זאת ועוד, בסמכות הביטוח הלאומי לקבוע מתי הפגיעה מהווה נכות זמנית ומתי מדובר על נכות קבועה. ההשלכה של החלטות אלה משמעותית מאוד. אנשים שמוכרים כנכים יכולים לקבל זכויות שונות, לרבות שיקום תעסוקתי, טיפולים רפואיים מוזלים, קצבאות שונות והטבות נוספות.
עד כה, סירב המוסד לביטוח לאומי להכיר בנפגעי תאונות שהוגדרו כסובלים ממצב של כאב כרוני בתור אנשים הסובלים מנכות קבועה.
משמעות הדבר הייתה שלמרות הכאב והסבל שהללו חווים נמנעו מהם זכויות שונות רק בשל הסיווג של מחלתם. לפני שנפרט עוד אודות השינוי בעמדת המוסד לביטוח לאומי, נרחיב מעט יותר על מאפייני תסמונת הכאב הכרוני.
תסמונת נדירה וקשה
תסמונת הכאב הכרוני, הידועה גם בשם תסמונת כאב אזורי מורכב, אינה ברורה כל צרכה למדע הרפואה. עד כה, טרם הובררו הסיבות להופעת הכאב העז באופן ישיר, אם כי ידוע שמדובר במצב שהוא תוצאה של חבלה.
הדבר הייחודי הוא שפעמים רבות אין בעוצמת החבלה כדי להסביר את עוצמת הכאב אך הרפואה מכירה כיום בתסמונת זאת כעובדה קיימת.
מרבית הסובלים ממחלת כאב זו מדווחים שהכאבים מתרכזים בעיקר בידיים או ברגליים. הכאב מופיע ברמה שמפריע לתפקוד היומיומי של החולה שכן יכולתו להפעיל את הגפה יורדת או אף הופכת לבלתי קיימת. למרות שקיימים כמה סוגים של טיפולים, ההשפעה המיטיבה שלהם עשויה להיות מוגבלת בהיקפה.
קו פרשת המים
מבחינת הביטוח הלאומי, קו פרשת המים לגבי ההתייחסות לתסמונת הכאב הכרוני החל עם פציעתו של פלוני בשנת 2008 בתאונת דרכים. בעקבות הפציעה אובחן הנפגע כסובל מתסמונת הכאב בידו הימנית, מצב שהביא להגבלה חמורה בתפקודו.
לאחר שהלה הגיש תביעה במוסד לביטוח לאומי, לצורך הכרה במצבו, הוכר הנפגע כסובל מנכות זמנית בלבד. מכיוון שהמגבלה ממנה סבל הייתה מתמשכת ומכיוון שלא אובחנה הטבה במצבו לאחר זמן ארוך, החליט האיש להגיש ערעור ולהיעזר לצורך כך בעורך דין.
לאחר שהוגש הערעור לוועדת הערר של הביטוח הלאומי, בצירוף אסמכתאות וחוות דעת מלומדות, נקבע שההחלטה הראשונית לא הייתה מוצדקת בהתאם לנסיבות המקרה. בסופו של דבר הוחלט להכיר באותו אדם כסובל מנכות קבועה ולא זמנית ונפסקה לו קצבת נכות בהתאם.
החלטה פורצת דרך
מומחים קובעים שהחלטת הביטוח הלאומי להכיר בנפגע תאונה הסובל מתסמונת הכאב הכרוני חורגת הרבה מעבר למקרה אחד ויחיד.
למרות שמדובר על תסמונת נדירה למדי, הרי שהמגבלה שנוצרת אצל החולה משמעותית הרבה יותר מאשר עוצמת הפגיעה הראשונית. כאשר נפגעים אלו עשויים להיות מוגבלים ביכולתם לעבוד, ללמוד ולתפקד בחברה ומכיוון שרבים מהם נמצאים בתקופה של שלהי החיים, אין הצדקה להפלות אותם ביחס לחולים אחרים.
במקביל, יש לזכור שתסמונת הכאב הכרוני ידועה בכך שקשה, לעיתים, להוכיח את עוצמת הפגיעה ואבחון מצבו של החולה עשוי לקחת זמן ארוך למדי. לאור זאת, הביטוח הלאומי עשוי להטיל קשיים על החולים בתסמונת, למרות ההחלטה התקדימית.
אולי יעניין אותך גם:
לך תוכיח: כיצד מוכיחים קיומם של כאבים כרוניים בבית המשפט?
