זכויות חולים בפיברומיאלגיה

אובחנה אצלך פיברומיאלגיה? ייתכן ויש לך זכאות למימוש זכויות רפואיות בהתאם לרמת הפגיעה וחוסר התפקוד עקב התסמונת

תסמונת פיברומיאלגיה, המוכרת בעברית גם בשם "דאבת השרירים", היא תסמונת רפואית נפוצה, אשר עולה לכותרות לאורך העשורים האחרונים במגוון הקשרים שונים. התסמונת, אשר נכון לימינו מופיעה בקרב כ-3% מהאוכלוסייה, ובאחוזים גבוהים יותר בנשים מאשר בגברים, זכתה לאורך השנים גם לכינוי "מחלת היאפים", מאחר ובמרבית המקרים מופיעה בקרב אנשים צעירים ופעלתנים בחיי היום יום.

במרבית המקרים, התסמין המוכר לתסמונת הפיברומיאלגיה הוא הופעתם הפתאומית של כאבי שרירים חוזרים ונשנים, כאשר אלו מופיעים ללא סיבה חיצונית נראית לעין, וללא גירוי ישיר. בנוסף, פעמים רבות נלווית לתסמונת תחושת עייפות כרונית, המלווה בהפרעות שינה מתמשכות, אשר עלולה לגרור השפעות נלוות, וביניהן קשיים בריכוז, בעיות בבלוטת התריס, ופגיעה ביכולת הזיכרון.

נכון לימינו, תסמונת פיברומיאלגיה עודנה מוגדרת כתסמונת כרונית, כאשר הרפואה המודרנית טרם איתרה את הגורמים המדויקים להופעת התסמונת, או אמצעי טיפול יעיל בה. משכך, מדע הרפואה מתרכז לרוב בניסיון להקל על התסמינים השונים ככל הניתן, וכך לאפשר  שגרת חיים רגילה ככל הניתן.

חשוב לזכור בהקשר זה, כי בניגוד למחלות כרוניות אחרות, אשר מתאפיינות בהתפשטות איטית של המחלה ובהחמרה מתמשכת של תסמיניה, הסובלות והסובלים מפיברומיאלגיה עשויים לחיות שנים רבות מבלי לסבול מהחמרת הסימפטומים, וזאת בכפוף לטיפול רפואי מתאים המאפשר למנוע את התדרדרות התסמונת.

זכויות רפואיות לסובלים מפיברומיאלגיה

גם במדינת ישראל חיים נכון לימינו אלפי חולים הסובלים מפיברומיאלגיה, אשר ברובם המוחלט מתנהלים בצורה עצמאית במהלך חיי היום יום, וזאת למעט קשיים נקודתיים מולם הם נדרשים להתמודד. מסיבה זו, לא מעט מאלו הסובלים מהתסמונת סבורים בטעות כי לאור העובדה שעודם מתנהלים בצורה עצמאית, הרי שאינם זכאים לזכויות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי.

מדובר בתפיסה שגויה, שכן הזכויות הרפואיות, המסופקות מטעם המוסד לביטוח לאומי לתושבי ישראל המתמודדים עם קשיים רפואיים, אינן מוקנות רק לתושבי המדינה אשר איבדו לחלוטין את יכולתם להתנהלות עצמאית, כמו לדוגמא חולים המתניידים באמצעות כיסא גלגלים. בימינו, כאשר כבר לא מתייחסים לפיברומיאלגיה כאל בעיה פסיכומומטית, בהחלט יש טעם לפנות ולממש זכויות רפואיות, על סמך מסמכים ותיעוד רפואי.  מכיוון שהתסמינים והפגיעה בתפקוד מגוונים ויש הבדלים ממשיים בין חולה לחולה, חשוב לבדוק בכל מקרה לגופו האם הסובל מהתסמונת יוכל לממש זכויות שונות ובאיזה היקף.

בדיקת זכאות למימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי – מה ההליך?

בהתאם לחוק, כל תושב ישראלי אשר סובל מקושי רפואי או נפשי, עשוי להימצא זכאי לזכויות רפואיות, המשולמות מטעם המוסד לביטוח לאומי. על מנת לברר זכאות לזכויות אלו, על התושב לפנות ישירות לגורמי המוסד, ובהמשך להתייצב בפני ועדה רפואית, הבוחנת את מצבו הרפואי, וקובעת את מידת זכאותו בהתאם לנהלים.

חשוב לזכור בהקשר זה, כי לאור פרק הזמן הארוך שלוקח ההליך לרוב, וכן בשל הקשיים השונים שמתעוררים במסגרתו כטרטור מבדיקה לבדיקה ומוועדה לוועדה, רבים מאלו המבקשים לממש זכויות רפואיות עושים זאת בסיוע חיצוני מטעם עו"ד פרטי. לבד מהעלות הכספית הגבוהה הכרוכה בכך, לא כל עורך דין אכן בקיא בהליך הרפואי והמנהלי עצמו, ומשכך, הליכים רבים כאלו נכשלים מדי שנה.

מסיבה זו, וכפי שמלמד הניסיון, מימוש זכויות רפואיות נעשה לרוב בצורה הטובה והיעילה ביותר בסיוע  חברה מקצועית למימוש זכויות רפואיות, כדוגמת המרכז למימוש זכויות רפואיות. חברות מסוג זה מתבססות על היכרות מיטבית עם החומר הרפואי, צוות של רופאים מומחים שמכיר את תקנות הביטוח הלאומי על בוריין, ידע ב"שפה" המקצועית של ביטוח לאומי, בזכות ניסיון רב שנים.

בזכות יכולת, ידע וניסיון רב שנים ובזכות הבקיאות בהליך המנהלי מחד ובהליך הרפואי מאידך, זוכה החולה בליווי איכותי בדרך לתוצאות הרצויות.

אולי יעניין אותך גם:

האם ניתן להצביע על קשר בין אלקסיתימיה לבין לפיברומיאלגיה?