קודאין שייך לקבוצת הסמים האופיאטים ולמשפחת הסמים הנרקוטיים. הוא פועל כמשכך כאבים, נוגד שיעול יבש ושלשול. התרופה משווקת כמלח פוספאט או סולפאט. הקודאין מצוי באופיום וניתן להפיקו ממנו אך רוב הקודאין בשימוש הרפואה מיוצר ממורפין.
קודאין: אופוריה ורגיעה מסוכנות
זהו סם חוקי פופולארי, וניתן להשיגו בקלות בבתי המרקחת. מצב זה פותח את הדלת לשימוש שלא לצרכים רפואיים, והוא אכן מבוקש בקרב סוחרי סמים.
פיקוח ואזהרות שימוש
מקור הקודאין הוא בצמח הפרג אשר אינו פסיכואקטיבי, אך במהלך פירוקו בכבד נוצר מורפין, שהוא חומר פסיכואקטיבי. במינונים נמוכים הוא מסופק ללא מרשם ובמינונים גבוהים הוא דורש מרשם.
סיכוני שימוש מוגזם בקודאין
לאחרונה פרסמה רשות התרופות האירופאית אזהרה על חשש לדום נשימה וסכנת מוות בתרופות המכילות קודאין, משרד הבריאות בישראל הצטרף לאזהרה ופרסם רשימה המציינת למי אסור לצרוך את התרופה:
- ילדים מתחת לגיל 12.
- נשים מיניקות.
- בני נוער בגילאי 12 עד 18 שקיבלו טיפול בדום נשימה חסימתי בשינה.
- בני נוער בגילאי 18-12 הסובלים מבעיות נשימה.
- מטופלים בעלי היסטוריה רפואית של פירוק מהיר של קודאין, העלול להוביל להיווצרות כמות גדולה ומסוכנת של מורפין.
מאפייני ההתמכרות
ההתמכרות למשככי כאבים היא תופעה נפוצה, במהלכה הגוף מפתח סיבולת לחומר ולכן עולה הדרישה אליו, הצורך לחוש את ההשפעה, והשימוש במינון מוגבר, יוצר תלות, גם אם המכור אינו מודע להתמכרות בתחילת השימוש.
אולי יעניין אותך גם:
האם קקטוס שמקורו במרוקו נושא עמו בשורה לפיתוח משככי כאבים?