סכנות השימוש במשכך כאבים קודאין

קודאין שייך לקבוצת הסמים האופיאטים ולמשפחת הסמים הנרקוטיים. הוא פועל כמשכך כאבים, נוגד שיעול יבש ושלשול. התרופה משווקת כמלח פוספאט או סולפאט. הקודאין מצוי באופיום וניתן להפיקו ממנו אך רוב הקודאין בשימוש הרפואה מיוצר ממורפין.

קודאין מותר לצריכה ללא מרשם אך עם פקוח של משרד הבריאות ברוב מדינות העולם, כאשר לצורך מכירתו נדרש רישיון רוקחות. בישראל מותר להשתמש בקודאין בהתאם לכמות המפורטת בפקודת הרוקחות.

קודאין: אופוריה ורגיעה מסוכנות

זהו סם חוקי פופולארי, וניתן להשיגו בקלות בבתי המרקחת. מצב זה פותח את הדלת לשימוש שלא לצרכים רפואיים, והוא אכן מבוקש בקרב סוחרי סמים.

הקודאין הוא סם ממכר וצריכת כמויות גבוהות שלו עלולה עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך למערכות ואיברים בגוף דוגמת הכבד, הכליות ומערכת העיכול.

פיקוח ואזהרות שימוש

מקור הקודאין הוא בצמח הפרג אשר אינו פסיכואקטיבי, אך במהלך פירוקו בכבד נוצר מורפין, שהוא חומר פסיכואקטיבי. במינונים נמוכים הוא מסופק ללא מרשם ובמינונים גבוהים הוא דורש מרשם.

גם בתרופות המכילות קודאין קיימת דרישת פיקוח משרד הבריאות על מינונים נמוכים של קודאין בתרופות משככות כאבים, על מנת שלא יהיה ניתן להפיק את הקודאין מן התרופות בכמויות גדולות ולעשות בו שימוש לרעה.

סיכוני שימוש מוגזם בקודאין

לאחרונה פרסמה רשות התרופות האירופאית אזהרה על חשש לדום נשימה וסכנת מוות בתרופות המכילות קודאין, משרד הבריאות בישראל הצטרף לאזהרה ופרסם רשימה המציינת למי אסור לצרוך את התרופה:

• ילדים מתחת לגיל 12.
• נשים מיניקות.
• בני נוער בגילאי 12 עד 18 שקיבלו טיפול בדום נשימה חסימתי בשינה.
• בני נוער בגילאי 18-12 הסובלים מבעיות נשימה.
• מטופלים בעלי היסטוריה רפואית של פירוק מהיר של קודאין, העלול להוביל להיווצרות כמות גדולה ומסוכנת של מורפין.

מאפייני ההתמכרות

למרות שקודאין נחשב לחומר ממכר ובעל תופעות לוואי מסוכנות, הוא נמצא בתרופות פופולאריות רבות דוגמת "נורופן פלוס", "קוד אקמול", "רקוד" לטיפול בשיעול ועוד. תרופות ללא מרשם המכילות קודאין יחויבו לצרף אזהרה ברורה על גבי האריזה מפני שימוש יתר והתמכרות. האזהרה כוללת פרטים וסיכון של שימוש רצוף בתרופה של למעלה משלושה ימים.

ההתמכרות למשככי כאבים היא תופעה נפוצה, במהלכה הגוף מפתח סיבולת לחומר ולכן עולה הדרישה אליו, הצורך לחוש את ההשפעה, והשימוש במינון מוגבר, יוצר תלות, גם אם המכור אינו מודע להתמכרות בתחילת השימוש.

מאפיינים התנהגותיים של התמכרות לקודאין – מכור לקודאין נוטה להסתיר את התמכרותו, אך ללא קבלת הטיפול המתאים, ההתמכרות עלולה להסתיים במוות. יש לתת את הדעת לסימני התמכרות כגון נטילת מינון גבוה מהנדרש, השקעה רבה בהשגת התרופה, שינויים התנהגותיים כגון ריחוק חברתי, ועצבנות או דיכאון, המצריכים התערבות רפואית.