משכך כאבים ממשפחת האופיאטים המשמש לטיפול בכאבים בינוניים עד חזקים הנלווים למחלות כרוניות, סרטן, כאבים לאחר ניתוח ופציעות קשות. האוקסיקודון מהווה ומשמש חומר פעיל בתרופות מרשם רבות. זהו חומר המשתייך לחומרים הנרקוטיים וניתן תחת בקרה ובמינונים ברורים.
התרופה סונתזה לראשונה בשנת 1916 על ידי פרוינד וספיר מאוניברסיטת פרנקפורט בגרמניה, לאחר הפסקת השימוש בהרואין עקב הסכנות והנזקים להם הוא גורם. האוקסיקודון דומה באופן פעולתו ובהשפעתו למורפיום, אולם גורם לפחות תופעות לוואי, לכן הוא מהווה תחליף לחולים הזקוקים למשככי כאבים.
פיקוח על השימוש
השימוש בתרופה מוגבל כאשר שימוש לא מבוקר עלול לגרום להתמכרות, לעומת זאת תחת השגחה, במינונים נכונים ובזמן שימוש קצוב הסיכון להתמכרות קטן. כמו כל התרופות ממשפחת האופיאטים האוקסיקודון עלול לגרום לערפול ההכרה ולפגיעה במחשבה הצלולה בעיקר בשלב הראשוני של טיפול או במהלך שינוי במינונים.
זהו חומר חזק ובעל השפעה על מערכת העצבים בדומה להרואין ועלול בטיפול לא נכון לגרום לסיבוכים ולסכנות בריאותיות. אין להשתמש בתרופה במידה ויש חשש אלרגיה לחומר הפעיל על סמך טיפול בתרופות אחרות המכילות אותו וכן במצבים של קוצר נשימה ואסטמה קשה.
איך עובדת התרופה אוקסיקודון?
התרופה היא משכך כאבים נרקוטי הדומה באופיו לאופים, החומר הפעיל נקשר לקולטנים אופיואידים בגוף ומייצר מספר השפעות הכוללות הקלה על כאבים, דיכוי של שיעול, שינוים במערכת הדם, האטת פעולת מערכת העיכול, שחרור היסטמין העלול לגרום לגירוד ואף תיתכן תלות פיזית.
תופעות הלוואי של התרופה כוללות בחילה, עצירות ונמנום, תופעות פחות נפוצות הן התפתחות מיגרנה, כאבי ראש ובעיות במתן שתן. במקרים קשים של התקפים או בלבול קשה יש צורך בטיפול רפואי. התרופה היא סמי סינטטית בעלת חוזק כפול משל מורפין המיועדת לנטילה אך ורק מהפה. קיימות מספר תרכובות המכילות את האוקסיקודון כאשר השפעותיהן ותופעות הלוואי שלהן דומות למורפין, התרופה פעילה למשך ארבע עד שש שעות.
מחקרים
בשנת 2010 בוצע שינוי משמעותי בתרופה והפיכתה לתרופה בעלת פורמולה לשחרור מבוקר, כדי למנוע שימוש מסוכן בה. השינוי הוביל לעלייה בצריכת הרואין בקרב מכורים. בארצות הברית מטופלים למעלה מ-2500 איש הסובלים מהפרעת תלות באופיואידים, ונמצא כי שנה לאחר שינוי פורמולת התרופה, הדרישה לתרופה ירדה באופן משמעותי לעומת הכפלת השימוש בהרואין.
הפורמולה החדשה הופכת לג'ל עם ריסוקה ולא לאבקה על מנת למנוע נטילת החומר בהזרקה או בלעיסה או דרך האף. על פי הנתונים ירד השימוש לרעה באוקסיקודון משיעור של 35% לכ-12% בתוך כשנה וחצי.
תופעות לוואי
קיימים מוצרים שונים של אוקסיקודון הכוללים כאלה הפועלים לטווח קצר, ארוך ומוצרים המשלבים צורות שונות של החומר. תופעות הלוואי עשויות להשתנות בין המוצרים השונים אולם התופעות השכיחות כוללות:
- הקאות
- עצירות
- בחילות
- סחרחורת
- נמנום
- גרד.
קיימים מצבי סיכון הנלווים לטיפול באוקסיקודון כאשר חלק מתופעות הלוואי עלולות להיות חמורות ודורשות טיפול רפואי מידי, בין התופעות הקשות ניתן למצוא דחף ליטול כמות גדולה של התרופה מן הנדרש, חוסר יציבות ונפילות, שינויים במצבי הרוח, קצב לב איטי, לחץ דם נמוך והתקפים.
לעתים מתפתחת אלרגיה לתרופה הכוללת פריחה וגירוד. גירוד עלול להיגרם גם שלא כתגובה אלרגית עקב שחרור של היסטמין. השימוש בתרופה עשוי לפגוע בערנות ויש להימנע משתיית אלכוהול במהלך הטיפול.
