קלישאה אחת מוכרת לאנשים רבים: האישה בחדר הלידה צורחת קללות לעבר בעלה. אך מחקר מדעי מסביר מדוע אין מדובר למעשה בקלישאה, וכי אנשים החווים כאב מרבים להשתמש בשפה פוגענית, שכן הקללות עשויות להפחית בפועל את תחושת הכאב.
זהו הממצא של מחקר חדש שפורסם בכתב העת NeuroReport. חוקרים בבית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קיל, גייסו למעלה משישים סטודנטים לצורך המחקר. המשתתפים התבקשו להניח את ידיהם בדליי מים קפואים פעמיים.
בפעם הראשונה, הם חזרו על קללות שוב ושוב, ובפעם השנייה הם חזרו על מילה ניטראלית שכיחה ביותר. כשהם שבו וביטאו את הקללה, המשתתפים הצליחו להשאיר את ידיהם במים הקפואים ודיווחו על רמת כאב פחותה בהשוואה לרמת הכאב אותו חוו כשחזרו על מילה הניטראלית.
השפעת הקללות על תפקוד המוח
ריצ'רד סטיבנס, אחד ממחברי המחקר, דיווח בהודעה לעיתונות שקללות נמצאות בסביבה כבר מאות שנים, והן מהוות תופעה לשונית אנושית אוניברסאלית כמעט. הן מהוות מפעילים למרכזי מוח רגשיים ומעוררים את המוח הימני. השפה יוצרת התרחשות בחצי כדור המוח השמאלי, והמחקר מצביע על ממצאים המסבירים את אחת הסיבות האפשריות להתפתחות הקללות והימשכותן.
בעוד שהסיבה לקשר בין מילים שליליות וחוויית הפחתת הכאב אינה ידועה, החוקרים מאמינים שקללות מבצעות תדלוק רגש שלילי כגון פחד או כעס, אשר מבקש את תגובת 'הילחם או ברח'. אחד הממצאים במחקר מעיד על העובדה לפיה קצב הלב של אנשים הופך להיות גבוה כשהם מקללים, מה שתומך בתיאוריה זו.
הסבר הקשר בין קללות לבין הפחתת תחושת כאב
החוקרים משערים שמעגלים במוח קשורים לרגש מעורב. מחקרים קודמים הראו שבניגוד לשפה תקינה, המסתמכת על מילימטרים ספורים מהאונה השמאלית של המוח, מילות גנאי תלויות במבנים אבולוציוניים עתיקים הקבורים עמוק בתוך החצי הימני.
אחד ממבנים אלו הוא האמיגדלה, קבוצת נוירונים דמוית שקד העשויים לעורר תגובת 'הילחם או ברח', בה מתגבר קצב הלב ואדם הופך להיות פחות רגיש לכאב. ואכן, קצב הלב של המשתתפים עלה כשהם קיללו, והחוקרים סבורים כי עובדה זו מעידה על הפעלת האמיגדלה.
הסבר זה נתמך גם על ידי מומחים אחרים בתחום. הפסיכולוג סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד, ביצע ניתוח מפורט של קללות, והשווה אותן למצב המתרחש במוח של חתול שמישהו יושב עליו בטעות. הוא סבור שהקללות מפעילות רפלקס הגנתי במוח, המורה לחיה שנפגעת פתאום להתפרץ במאבק זועם, המלווה בביטויים כועסים, שמטרתם להבהיל, להרתיע ולתקוף.
משמעות הקללות
אך טימוטי ג'יי, פסיכולוג במכללת מסצ'וסטס לאמנות ליברלית, שחקר את השימוש של אנשים בניבולי פה במשך 35 השנים האחרונות, מסביר שקללות הן מעבר לתוקפנות גרידא. הן מאפשרות לאדם לפרוק את רגשותיו או לבטא כעס, שמחה או הפתעה.
הקללות בנויות בתוך המערכות הרגשיות של אדם ומופעלות בשימוש ברגעי רגש קיצוניים, בהם המוקד של המערכת הרגשית במוח משתמש בקללות במקום באלימות פיזית כשאדם חווה כעס. אך כאשר הקללות "מחליקות" החוצה, הן עשויות לסייע יותר בהקהיית הכאב.
אליה וקוץ בה
עם כל הממצאים הללו, סטיבנס מזהיר שככל שאדם מקלל יותר, כך המילים בהן הוא משתמש חזקות פחות מבחינה רגשית, וללא רגש, כל מה שנשאר מהקללה הוא המילה עצמה, המשככת את הכאב.
אז לפעם הבאה שמישהו מקלל אתכם תוך כדי סבל של כאב נוראי, דעו לא להיעלב…הוא כנראה לא באמת מתכוון לזהJ
ראו גם:
