כף הרגל שלנו צריכה לשאת באופן שגרתי את משקל הגוף, ולכן ברור שהיא ניצבת בפני עומסים אדירים. יש מקרים בהם העומסים האלו משמעותיים אפילו יותר, כך שהתוצאה היא כאבים עזים בכף הרגל ופוטנציאל להתפתחות של בעיות אחרות. שברי מאמץ בכלל ושברי הליכה בפרט עונים על ההגדרה הזו. במאמר הבא תקראו את כל מה שחשוב לדעת עליהם, הסיבות המביאות להם ודרכי ההתמודדות.
אז מהם שברי מאמץ והליכה?
שברי מאמץ הם שברים המופיעים בכף הרגל, כאשר המיקום הספציפי הוא אחת העצמות המרכיבות את "מסרק" כך הרגל. במצב של שברי מאמץ חלה שחיקה משמעותית של העצם, בקצב ובעצימות גבוהים מכדי שהגוף יוכל לתקן אותם במסגרת התחזוקה השוטפת שלו (פעולות בסיסיות של שיקום העצם וספיחת סידן אליה).
כפי שניתן להסיק משמם, שברי מאמץ ייגרמו בדרך כלל בעת הפעלת לחץ משמעותי על כף הרגל לאורך זמן. במצבים של הליכה ממושכת, הליכה בתנאים קשים או נשיאה של משקל גבוה הסיכויים לשברי מאמץ עולים פלאים. לכך ניתן להוסיף נסיבות חיצוניות שאינן קשורות בהכרח למאמצים הגופניים של הגוף, דוגמת מחסור בסידן או לחלופין בשעות שינה. הסיבה לכך היא שספיחת הסידן בגוף נעשית באמצעות הורמונים שההפרשה שלהם נעשית אך ורק במהלך שעות השינה שלנו.
את שברי ההליכה, המופיעים בחלק הארי של המקרים בעצם המסרק השנייה ובמיעוטם בעצם השלישית, ניתן להגדיר כמקרה פרטי של שברי מאמץ. הם יופיעו במצבים של הליכה ממושכת, ולכן הם נפוצים במיוחד אצל חיילים, אנשים שבמסגרתם עבודתם הולכים רבות, ספורטאים, מטיילים המבצעים טרקים ממושכים וכן הלאה.
שימו לב שהסיכויים לסבול משברי הליכה בפרט ומאמץ בכלל גדלים כאשר הגוף מתורגל בפעילות גופנית משמעותית. זו הסיבה לכך שהם עשויים להופיע אצל ספורטאים חובבים לא פחות, ולעיתים אף יותר, בהשוואה לספורטאים מקצוענים. נקודה משמעותית אחרת היא שסוג הפעילות שמבצעים עשויה להגדיר היכן יופיעו שברי המאמץ וכמובן שגם את דרגת הכאב שלהם.
התסמינים של שברי מאמץ
שברי מאמץ והליכה הם צרה צרורה מלא מעט בחינות. אחד התסמינים העיקריים שלהם הוא תחושה של כאב חד ברגליים, כאב שבעיקר מופיע כאשר אנו חולצים נעל הנמצאת על כף הרגל הבעייתית. אנשים הסובלים משברי מאמץ צפויים לחוש כאבים חדים בכל פעם שהם ינסו להזיז את אחת מאצבעות כף הרגל שנפגעו כתוצאה מהשבר. כך גם במקרה בו ממששים את כף הרגל.
בחלק מהמקרים אפשר לאבחן את שברי המאמץ בצורה מדויקת יחסית באמצעות בחינת התסמינים המופיעים אצל האדם הספציפי, אבל ברור שנעשה שימוש תדיר באמצעות אבחון מתקדמים יותר. צילומי רנטגן נחשבים לצורת אבחון יעילה במיוחד, שיכולה לספק תמונה ראשית של הנעשה בתוככי כף הרגל. את התמונה משלימים לא פעם אמצעי אבחון אחרים, לרבות בדיקות CT או MRI. אופן אבחון אחר הוא מיפוי עצמות, כאשר בחלק מהמקרים יוחלט לבצע בדיקות נוספות כדי לברר את נסיבות הכאבים או הגורמים הספציפיים המביאים לשברים.
כך ניתן להתמודד עם השברים
טיפול בשברי מאמץ והליכה נעשה פעמים רבות באמצעות שינוי של אורח החיים לתקופה של כחודש וחצי עד שלושה חודשים. הפחתה של התנועתיות, בכף הרגל בדרכים שונות היא שאמורה לסייע. הכוונה היא לא להימצא במנוחה מוחלטת, כמובן (שינוי שאינו אפשרי ברמה המעשית עבור רוב האנשים כיום), אלא להשתמש בעזרים דוגמת מדרסים או גבס.
אם השבר אינו מתאחה כעבור מספר חודשים, ייתכן שיהיה צורך בביצוע של ניתוח כירורגי הכולל סיכונים משלו.
