הקשר בין כאב נפשי, טראומה וכאב פיזי

מחקרים הראו שכאב כרוני אינו יכול להיגרם כתוצאה מפגיעה פיזית בלבד, אלא גם כתוצאה ממתח וסוגיות רגשיות. אנשים שחוו טראומה וסובלים מהפרעת לחץ פוסט טראומטית (PTSD) נמצאים במיוחד בסיכון גבוה יותר לפתח כאב כרוני.

כאב כרוני מוגדר ככאב פיזי ממושך שנמשך זמן רב יותר מכפי שצריך לאפשר תהליך הריפוי הטבעי. כאב זה עשוי לנבוע מפציעות, דלקת או הפרעות עצביות, אך חלק מהאנשים סובלים מכאב גם בהיעדר כל המצבים האלו.

השפעות כאב

כאב כרוני עשוי להחליש את יכולת האדם לנוע בקלות, עלול לעכב את התפקוד התקין שלו, והחיפוש אחר הקלה עלול להוביל להתמכרות למשככי כאבים, שמחמירות את הבעיה. כאב כרוני מלווה לעתים קרובות אף בתחושות חוסר תקווה, דיכאון וחרדה.

אנשים רבים מכירים בעובדה לפיה מתח נפשי עלול להוביל לכאבי בטן, תסמונת המעי הרגיז וכאבי ראש, אך אולי אינם יודעים שהוא עלול לגרום אף למצבים פיזיים אחרים ואפילו לכאב כרוני. סיבה הגיונית אחת לכך, כפי שנמצא על ידי מחקרים, היא שאנשים חרדים יותר סובלים מהתכווצויות שרירים, ובטווח הארוך סובלים מעייפות שרירים ותפקוד שאינו יעיל.

כאב הנובע מבעיות רגשיות בלתי פתורות

בעיות שלא נפתרו עלולות להוביל להתפתחות תסמינים פסיכסומטיים או תסמינים גופניים הקשורים ללחץ. אלו אינן תגליות חדשות, וחוקרים בחנו את יחסי הגומלין בין הנפש לגוף במשך מספר עשורים בשל חשיבות קשר זה.

מומחים הבחינו שחוויית אירוע טראומטי עלולה להשפיע על התפתחות הכאב. כ-15-30% מחולי כאבים כרוניים סובלים גם מהפרעת דחק פוסט טראומטית. מומחים לטראומה מסבירים כי הטראומה מתרחשת כאשר היכולת להגיב לאיום מכריעה מדי.

הגדרת טראומה

רוב החוקרים חולקים על הגדרה מדויקת של טראומה, אך מסכימים שתגובת טראומה טיפוסית עשויה לכלול תסמינים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כגון אימפולסיביות, יתר לחץ דם, היפראקטיביות, סיוטים, פלאשבקים, חוסר אונים והנהגות נמנעת. במהלך אירוע טראומטי, מערכת העצבים נכנסת למצב הישרדות ולעתים מתקשה לשוב למצב הרגיל הרגוע.

אם מערכת העצבים נשארת במצב הישרדות, הורמוני לחץ כגון קורטיזול משתחררים ללא הרף, מה שגורם לעלייה בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם, מה שעלול להפחית את יכולת המערכת החיסונית להירפא. התסמינים הפיזיים מתחילים להתבטא כאשר הגוף נמצא במצוקה מתמדת.

הקשר בין טראומה לכאב רגשי

אם אדם חווה טראומה לפני הפציעה הנוכחית, זיכרונות ישנים עלולים להיות מופעלים, ולהחמיר את השפעות הטראומה החדשה. חוקרי טראומה מסבירים שמחקרים הראו כי בתנאים רגילים אנשים רבים שעברו טראומה, כולל קרבנות אונס, נשים מוכות וילדים שעברו התעללות, הם בעלי התאמה פסיכו סוציאלית טובה למדי, אך אינם מגיבים ללחץ כפי שעושים אחרים. הם מרגישים, או פועלים, כאילו הם חווים שוב את הטראומה.

כאב פיזי נוטה להתרחש כדי להזהיר את האדם שעליו לבצע עבודה רגשית וזה יכול להיות גם סימן של טראומה שאינה פתורה במערכת העצבים. גם אם אדם התאבל ועיבד את ההשפעה הרגשית של הטראומה, מערכת העצבים עדיין עלולה להיות במצב הישרדות.

כאב כרוני הוא טראומה בפני עצמה

היות וטראומה נמצאה קשורה באופן הדוק לכאב כרוני, שילוב פסיכותרפיה ופיזיותרפיה הם אפשרויות יעילות והגיוניות להתמודדות עם כאב הקשור ללחץ וכאב כרוני. פסיכותרפיה משתמשת בדימויים, מטפלת במערכת העצבים, ומאפשרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי בכאב.

כדי להתמודד עם ההיבט הפיזי של כאב כרוני, רופאים ממליצים להתמקד ביישור הגוף, כמו גם בתנוחה התומכת ביישור מאורגן. בנוסף, הם ממליצים לטפל בדלקת אפשרית, וללמוד שיטות על מנת לסייע בהרגעת מערכת העצבים. שיטות אלו מסייעות לחיזוק המערכת הלימפתית, אשר בתורה מסייעת להפחתת השפעות נוזלים המצטברים בגוף כתוצאה מפציעה. עיסוי לימפתי, כמו גם טיפול בדחיסה ועטיפת הגוף, מסייע להתאוששות.