כשהגוף סובל מפלישת וירוסים או חיידקים הגורמים להתקררות או פוגעים במערכת החיסונית שתפקידה להגן על הגוף, המערכת החיסונית מנסה לזהות, להרוג ולחסל את הפולשים שעלולים לפגוע. אלא שלעיתים בעיות במערכת החיסונית גורמות לה לפגוע בטעות בתאי הגוף הבריאים אותם היא מזהה כפולשים, ולאחר מכן תוקפת אותם שוב ושוב. מצב זה נקרא מחלה אוטואימונית, שפירושה חיסון עצמי.
המערכת החיסונית היא רשת תאים ורקמות בגוף הפועלים יחד להגנה מפני פליש חיידקים וזיהום. ניתן לחשוב עליה כבעלת שני חלקים: מערכת חיסון נרכשת ומערכת חיסון מולדת. מערכת החיסון הנרכשת מתפתחת ככל שאדם גדל. גופו "זוכר" פולשים, כך שהוא יכול להילחם בהם אם הם שבים.
כאשר המערכת החיסונית פועלת כראוי, פולשים זרים מעוררים את הגוף להפעלת תאים חיסוניים נגד הפולשים ויוצרים חלבונים הנקראים נוגדנים הנצמדים לפולשים, מזהים והורסים אותם.
מערכת החיסונית המולדת היא פרימיטיבית יותר ומפעילה תאי דם לבנים להשמדת פולשים, ללא שימוש בנוגדנים.
מחלות אוטואימוניות מתייחסות לבעיות עם תגובות המערכת החיסונית הנרכשת בתגובה אוטואימונית, במצבים בהם נוגדנים ותאי חיסון מתמקדים ברקמות הבריאות של הגוף בטעות, ומאותתים לגוף לתקוף אותן.
מחלות אוטואימוניות
אלו עלולות להשפיע על כמעט כל חלק בגוף, כולל הלב, המוח, העצבים, השרירים, העור, העיניים, המפרקים, הריאות, הכליות, הבלוטות, וכלי מערכת העיכול והדם. הסימן הקלאסי למחלה אוטואימונית הוא דלקת שעלולה לגרום לאדמומיות, חום, כאב ונפיחות.
הדרך בה מחלה אוטואימונית משפיעה על האדם, תלויה בחלק הגוף בה היא מתמקדת. אם המחלה משפיעה על המפרקים, כמו בדלקת מפרקים שגרונית, אדם חווה כאבי מפרקים, נוקשות ואובדן תפקוד.
אם המחלה משפיעה על בלוטת התריס, היא גורמת לעייפות, עלייה במשקל וכאבי שרירים. אם המחלה תוקפת את העור, כפי שהיא עושה במחלת טרשת מערכתית, היא עלולה לגרום לפריחות, שלפוחיות ושינויים בצבע העור.
הגורמים לכאבים
במצב כרוני בו תאי המערכת החיסונית מפעילים את הנוגדנים על רקמת העור, נוצר מצב של דלקת קבועה, המתבטאת בגירוי העור המפעיל אותות כאב שמעבירים אותות חשמליים למוח לדיווח על כאב. הכאב יכול להתבטא בכאבים "פועמים" או בתחושת צריבה על העור.
רוב כאבי המחלות האוטואימוניות מתבטאים בתסמיני עור המובילים לכאבים, אך הכאב עלל להתרחש גם במפרקים, כתוצאה מפעולת הנוגדנים התוקפים את הרקמה וגורמים להתפרקותה. מצב זה מוביל להיווצרות דלקת פרקים המתבטאת בכאב קבוע.
אבחון וטיפול
באמצעות אבחון נכון של המחלה המסוימת והבנת תסמיני הכאב, ניתן לקבוע את טבען של רוב המחלות האוטואימוניות על מנת שניתן יהיה להכין תכנית טיפול מדויקת להקלת הכאבים הגופניים ותסמיני העור. הטיפול הפרטני תלוי במחלה, אך במרבית המקרים יש לו מטרה אחת חשובה והיא להפחית את הדלקת. לעיתים רופאים רושמים סטרואידים או תרופות לדיכוי המערכת החיסונית.
טיפול תרופתי מפסיק את הפעילות השגויה של המערכת החיסונית, ובהתאם פוסקת גם התגובה האוטואימונית הגורמת לכאבים, התסמינים פוחתים או נעלמים, ולא נגרם יותר נזק לאיברים הקשורים למחלה.
יחד עם זאת, טיפול תרופתי כרוך בדרך כלל בתופעות לוואי מורכבות ורבות, המובילות להפרעות חמורות אחרות, כך שהחולים מתקשים להתמיד בטיפול הרפואי הנדרש באופן קבוע, או שבשלב כלשהו התרופות מפסיקות להשפיע.
