מערכת המין הזכרית אחראית על ייצור תאי הזרע, הבשלתם ופליטתם החוצה, לכיוון מערכת המין הנקבית. ללא פעולה תקינה של חלקי המערכת השונים, לא תתאפשר ההפריה ויכולת הרבייה תיפגם.
המערכת מתחילה באשכים, האחראים על ייצור תאי הזרע והבשלתם, ובהם תאי הזרע מקבלים את הפונקציונליות שלהם ואת היכולת להפרות את האשה. האשכים מתפקדים בצורה תקינה בטמפרטורה נמוכה, ולכן אינם נמצאים בתוך הגוף (בו הטמפרטורה עומדת על 37 מעלות) אלא מחוץ לו, בתוך שק האשכים. מיקום זה חשוב ביותר, מכיוון שבטמפרטורות גבוהות יותר האשכים לא מסוגלים לייצר את תאי הזרע בצורה תקינה.
בהמשך למבנהו המורכב של האשך נמצאת בלוטת יותרת האשך הנקראת אפידידימיס, שהיא תחילתו של צינור הזרע, ושם נאגרים תאי הזרע הממתינים לשפיכה. על מנת שתתבצע הפריה תקינה, על נוזל הזרע להיות נוזלי ולהכיל אנזימים מסוגים שונים, ולשם כך משמשות בלוטת הערמונית ושלפוחית הזרע (Seminal Vesicle). במהלך הפליטה, תאי הזרע והנוזל נעים דרך צינור הזרע עד השופכה, ושם יוצאים החוצה על מנת לבצע את ההפריה.
כל מבנה צינור הזרע והשופכה נמצאים בתוך הפין – מבנה שרירי הבנוי רקמה ארקטילית, אשר עובר זקפה במקרה הצורך ועל מנת לאפשר את פליטת הנוזלים. בקצה הפין נמצאת העטרה, שהיא אזור רחב יותר שמכיל קצוות עצבים רבים ומספק את הרגישות הנדרשת לגירוי הפין.
מה עלול להשתבש במערכת המין הזכרית?
פגיעה בכל אחד מאיברי מערכת הרביה, עלול לגרום לבעיה אקוטית ולחוסר תפקוד כללי של מערכת המין הזכרית. אחת הבעיות הנפוצות אצל גברים מבוגרים היא בעיה באספקת הדם לאיבר הגורמת לאין אונות. שימוש בתרופות להורדת לחץ הדם או תרופות אחרות גם כן עלולה להוביל לבעיות זקפה, וגורמת לקשיים רבים אצל מבוגרים רבים.
בעיה נוספת במערכת זו היא חוסר הבשלה שנגרם לאחר התפתחות לקויה של מערכת המין בגיל ההתבגרות. פתולוגיה זו קשורה בדרך כלל לבעיה הורמונלית וניתנת לתיקון, אך משפיעה באופן משמעותי על המודעות העצמית, במיוחד אצל נערים.
איבר המין משתתף בפעילות מינית, ולכן עלול ללקות במחלות מין המועברות מהפרטנרים השונים. המחלות הנפוצות הן פטריות מסוגים שונים, הרפס, ומחלות חיידקיות כמו זיבה, עגבת, כלמידיה וכו'. מחלות מין נחשבות למדבקות ביותר, וחלקן נשארות במשך כל החיים, ולכן יש צורך אדיר להיזהר מהן ולהקפיד על שימוש באמצעי מניעה.
כמו כן, בדומה לאיברים אחרים גם מערכת המין הזכרית חשופה להתפתחות גידולים ממאירים, ובמקרה זה אנו מדברים על סרטן האשכים וסרטן הערמונית. סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר אצל גברים והגדלה שפירה של הערמונית מתרחשת כמעט אצל כל הגברים. לעומת זאת, סרטן האשכים אינו שכיח במיוחד אך בעל פרוגנוזה לא טובה.
מלבד בעיות אלו, כמו כל איבר בגוף גם מערכת המין רגישה מאוד לטראומה ולחבלה הנגרמת בנסיבות שונות. מיקום האשכים מחוץ לגוף, הופך אותם לאיברים רגישים ביותר לכאב, ולסיכון רב לשלמותם כאשר מדובר בטראומה.
ממה נגרם הכאב?
כאבים באזור איבר המין עלולים להגיע ממקורות שונים, אך חשוב לזכור שזיהוי סיבת הכאב ומקורה חשובה מאוד לאבחנה ולטיפול המתאים.
זיהום פטרייתי
אחת הסיבות הנפוצות והידועות לכאב באזור איבר המין הוא זיהום פטרייתי, הנגרם בדרך כלל בגלל היגיינה לקויה וקיום יחסי מין לא מוגנים. הכאב הפטרייתי הנפוץ ביותר הוא שפשפת, הנגרמת בעיקר אצל חיילים לאחר אימונים קשים ובני נוער שלא מתקלחים. שמירה על היגיינה והקפדה על נקיון האזור והחלפת תחתונים בתדירות גבוהה עוזרת כמובן למנוע את התפתחות הפטריות ואת השפשפת.
טראומה
סיבה נפוצה מאוד לכאב באשכים ובאיבר המין היא טראומה. איברי המין עשירים בקצוות עצבים, ולכן תחושת הכאב שם מורגשת באופן חד מאוד, ולכן כל מכה קטנה (או גדולה) עלולה לגרום לכאב עז ולאי נוחות למשך זמן ממושך.
דלקות
דלקת באשכים אופיינית בעיקר כתוצאה ממחלות מין כמו זיבה או כלמידיה, ופוגעת בעיקר בבלוטת האפידידימיס (יותרת האשך). כתוצאה מהדלקת נגרם כאב עז שמוקל על ידי טיפול אנטיביוטי בהתאם לפתוגן המזהם.
פגיעה במערכת השתן
חשוב לזכור שדרך השופכה עובר גם השתן, וחסימת השתן על ידי אבני כליה או זיהומים אחרים עלולה לגרום לכאב. במקרה זה, פתיחת החסימה תוביל להקלה על הכאב המדובר ולהיפך – ככל שהחסימה גדולה יותר הכאב יהיה חזק יותר.
