בצקת היא נפיחות הנגרמת כתוצאה מנוזלים עודפים הלכודים ברקמות הגוף. למרות שמצב זה עשוי להשפיע על כל חלק בגוף, הוא משפיע במיוחד על הידיים, הרגליים והקרסוליים.
הסיכונים לבצקת גבוהים יותר עם צריכת תרופות, הריון או מחלה בסיסית, אי ספיקת לב, מחלת כליות או שחמת הכבד. נטילת תרופות להסרת הנוזלים העודפים והפחתת כמות המלח בתזונה הם צעדים המקלים ברוב המקרים את הבצקת. כאשר נקבע שמצב זה מהווה סימן למחלה בסיסית, נדרש טיפול נפרד.
חלק מהגורמים – עודף מלחים, הריון ותרופות
בצקת מתרחשת כשכלי דם זעירים בגוף דולפים מנוזלים, המצטברים ברקמות שמסביב, מה שמוביל לנפיחות. במקרים חמורים, בצקת עלולה להתרחש כתוצאה מישיבה או עמידה לפרקי זמן ארוכים מדי; הוספת כמויות גדולות של מלחים; תוצאה של תסמיני גיל המעבר; או הריון.
בצקת עלולה להתרחש גם כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות מסוימות, כולל:
- תרופות ללחץ דם גבוה.
- תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות.
- תרופות סטרואידים.
- אסטרוגנים.
- תרופות סוכרת.
בצקת הנובעת ממצבים רפואיים חמורים
במקרים מסוימים, בצקת עשויה להוות סימן למחלה או מצב רפואי רציני יותר, כולל:
אי ספיקת לב
במצב זה, אחד או שני חדרי הלב התחתונים מאבדים את יכולתם לשאוב דם ביעילות. כתוצאה מכך, הדם מצטבר על הקרסוליים והרגליים, וגורם לבצקת.
אי ספיקת לב עלולה אף לגרום לנפיחות בבטן. לעתים, מצב זה עלול לגרום להצטברות נוזל בריאות, במצב הנקרא בצקת ריאות, אשר עלול להוביל לקוצר נשימה.
חולשה או נזק לוורידים ברגליים
במצב של אי ספיקת ורידים כרונית, שסתומים חד כיווניים בוורידי הרגליים נחלשים או נפגעים, במצב בו הצטברות הדם בוורידי הרגליים גורמת לנפיחות.
התפרצות פתאומית של נפיחות ברגל אחת מלווה בכאב בשרירי השוק, ועלולה להיות תוצאה של קריש דם, במצב הנקרה פקקת ורידים עמוקים באחד הוורידים ברגליים. במקרה זה, יש לקבל טיפול רפואי מידי.
שחמת – נוזל עלול להצטבר בחלל הבטן, במצב הנקרא מיימת, וברגליים, כתוצאה משחמת הפוגעת בכבד.
מחלת כליות – במצב זה, נוזל בתוספת נתרן במחזור הדם עלול לגרום לבצקת, ולהשפיע על הרגליים וסביב העיניים.
נזק לכליות – נזק לכלי הדם הזעירים בכליות, עלול לגרום לתסמונת נפרוטית, במהלכה ירידה ברמת החלבון בדם עלולה להוביל להצטברות נוזלים ולבצקת.
מחסור חמור וארוך טווח בחלבון – מחסור קיצוני של חלבון בתזונה למשך תקופת זמן ארוכה עלול להוביל להצטברות נוזלים ולבצקת.
התסמינים מופיעים בעיקר בצורת נפיחות – וכוללים נפיחות הרקמות הישירות מתחת לעור, במיוחד ברגליים או בזרועות; עור מתוח או מבריק; גומות שנשארות על העור לאחר לחיצה של מספר שניות; ותפיחת הבטן.
כיצד מאבחנים בצקת?
כדי להבין את הגורם האפשרי לבצקת, הרופא מבצע תחילה בדיקה גופנית ושואל את הנבדק שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו.
מידע זה מספיק במקרים רבים על מנת לקבוע את הגורם הבסיסי לבצקת. במקרים מסוימים עשויים להיות נחוצים גם צילומי רנטגן, בדיקות אולטרסאונד, בדיקות הדמיה, בדיקות דם או בדיקת שתן.
כך מטפלים בבצקת
במקרים קלים, בצקת נעלמת מעצמה, במיוחד אם מקפידים על מנוחה והעלאת הגפיים הפגועות גבוה יותר מהלב. בצקת חמורה ניתנת לטיפול עם תרופות המסייעות לגוף להסיר עודף נוזלים בצורת משתנים. אחת התרופות הנפוצות ביותר היא לאסיקס. יחד עם זאת, הרופא יקבע אם תרופות אלו מהוות אפשרות טובה באופן אישי, על סמך ההיסטוריה הרפואית של המטופל.
טיפול ארוך טווח מתמקד בטיפול בגורם הבסיסי לנפיחות. אם בדיקת MRI גילתה שהבצקת מתרחשת כתוצאה משימוש בתרופות הגורמות לנפיחות או שיבושים במחזור הדם, הרופא עשוי לשנות את המרשם או לבדוק תרופה חלופית שאינה גורמת לבצקת.
