דלקת גרון היא תהליך זיהומי המופיע בלוע או במבנים סמוכים לו – השקדים והחיך. שכיחותה של מחלה זו גבוהה בייחוד אצל ילדים בגילאי בית הספר המוקדמים, אך היא נפוצה גם אצל מבוגרים.
הגורמים לדלקת גרון
המחוללים הנפוצים ביותר לדלקת גרון הם וירוסים. סיבה נפוצה נוספת הם חיידקים, בייחוד חיידקי סטרפטוקוק מסוג A. התגובה החיסונית של הגוף לדלקת כוללת הופעת של אודם (הרחבה של כלי דם באזור), תפליטים מוגלתיים (שאריות של כדוריות דם לבנות וחיידקים), וכאב מקומי בפה בגלל נזק לתאים המצפים את הלוע (המוקוזה). מידע מקיף בנושא דלקת בגרון – לחצו כאן
אבחון דלקת גרון
האבחנה של דלקת גרון נעשית על פי סימפטומים אופייניים המופעים במחלה, ובראשם כאב או תחושת צריבה בלוע. בנוסף, יכולה להופיע אדמימות בגרון, שיעול, ותפליטים מוגלתיים לבנבנים על פני הגרון והשקדים. הקושי המרכזי באבחנה נוגע להבדלה בין מחולל ויראלי למחולל חיידקי של הדלקת.
כאשר מחולל הדלקת הוא וירוס, המחלה לרוב קלה יותר, חולפת תוך זמן קצר יותר, ואין סכנה לסיבוכים. במידה ומחולל המחלה הוא חיידק הסטרפטוקוק, המחלה ממושכת מעט יותר, ולעיתים נדירות מופיעים מספר סיבוכים שונים: פגיעה כלייתית, ומחלה ראומטולוגית שנקראת דלקת ראומטית.
מחלה זו, המופיעה ככאבים בפרקים, חום, ולפעמים דלקות בלב, פריחה ושינויים בתנועה משפיעה על החולה למשך שנים רבות, וחושפת את מסתמי הלב שלו לנזקים נוספים לאחר הידבקות בסטרפטוקוק.
אין סימנים קליניים שמצביעים באופן חד משמעי על הגורם של דלקת הגרון. עם זאת, כנראה שחום גבוה ותפליטים נמצאים בשכיחות גבוהה יותר בזיהום חיידקי, בעוד ששיעול ונזלת מופיעים בשכיחות גבוהה יותר דווקא בזיהום ויראלי.
אבחנה סופית של המחולל נעשית רק באמצעות משטח גרון. במשטח גרון דוגם הרופא את הלוע, ומניח את הדגימה בתוך חומרי מזון (מצע) לגידול חיידקים. במידה והמחולל הוא חיידק הסטרפטוקוק יופיעו מושבות של חיידקים כעבור מספר ימים. קיימות שיטות נוספות לאבחנה מהירה של זיהום חיידקי, אבל הן אינן נפוצות בשימוש יום- יומי במרפאה.
טיפול בדלקת גרון
הטיפול בדלקת גרון מתחלק לטיפול סימפטומטי, שנועד להקל על התסמינים עצמם, וטיפול במחולל. כאשר הגורם לדלקת הוא וירוס, אין בנמצא תרופות יעילות כנגדו, והטיפול כולל כדורים להקלה על הכאב בגרון (ברובם הגדול מכילים חומרים המשככים את הכאב באופן מקומי).
אם המחולל הוא חיידק הסטרפטוקוק, אזי הטיפול המומלץ הוא אנטיביוטיקה. מסיבות שאינן ידועות, חיידק הסטרפטוקוק לא פיתח כלל עמידות לאנטיביוטיקה, ולכן אנטיביוטיקה פשוטה מסוג פנצילין יעילה כנגדו, והיא הטיפול המומלץ (השם המסחרי של אנטיביוטיקה זו הוא רפאפן – rafapen).
מכיוון שרוצים לצמצם ככל הניתן את השימוש המיותר באנטיביוטיקה מחד, ומאידך להימנע מסיבוכים של דלקת גרון הנגרמת מסטרפטוקוק (בעיקר מפגיעה ראומטית בלב), נהוג לבצע תרבית גרון במקרים שהאבחנה לא ברורה, ולהחליט על נטילת אנטיביוטיקה רק לאחר חזרת התשובות מהמעבדה.
ראו גם:
