סרטן האשכים הוא המחלה הממאירה הנפוצה ביותר בקרב בני 20-35, אך למרות זאת נחשב לנדיר יחסית, וגורם לכ-3 מקרים על כל 100,000 איש בשנה בארה"ב. הגידול הממאיר מתגלה בדרך כלל לאחר זיהוי קשרית שאינה כואבת ופעמים רבות יש צורך להסיר את האשך על מנת להגיע לאבחנה מלאה.
גורמי הסיכון לסרטן האשכים
קיימים שני גורמי סיכון עיקריים לסרטן האשכים: היסטוריה של אשך טמיר והיסטוריה של סרטן האשכים במשפחה. אשך טמיר הוא מצב בו במהלך ההתפתחות האשכים לא ירדו לכיוון שק האשכים אלא נשארו בבטן. מצב זה דורש ניתוח פשוט להורדת האשכים אל מקומם התקין, אך אנשים עם היסטוריה של אשך טמיר הם בעלי סיכון גבוה יותר גם לפתח מחלה ממאירה של האשכים. הסיבה לכך כנראה היא שגשוג יתר של רקמת האשך שמובילה בסופו של דבר לתהליך ממאיר.
הסתמנות קלינית של סרטן האשכים
המאפיין העיקרי של סרטן האשכים הוא הגדלה לא כואבת של שק האשכים, ולעתים עלול להופיע כאב באשך עצמו או באזור הבטן התחתונה. רק לאחר שליחת הגרורות מתפתחים כאבים גרורתיים הנגרמים כתוצאה מהגעת הגרורות לאזורים שונים בגוף.
זנים של סרטן האשכים
מחלקים את סרטן האשכים ל-2 משפחות עיקריות: Seminoma ו- Non-seminoma. סמינומה הוא גידול שנוצר על ידי תאי נבט של האשך, ואופייני אצל אנשים מבוגרים יותר, באזור גיל 40-55. הסמינומות הן בעלות פרוגנוזה טובה יותר, ובזכות גילוי מוקדם וטיפול אגרסיבי ניתן להגיע לסיכויי שרידות של עד 98%.
אבחון הסרטן
כאשר באים לאבחן את סרטן האשכים חשוב להבדיל בינו לבין בעיות שפירות אחרות כמו ציסטה באזור יותרת האשך.
בנוסף, ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד של האשך וצילום CT על מנת לאתר גרורות.
חשוב לזכור שבזכות זיהוי מוקדם של סרטן האשך סיכויי ההחלמה עולים באופן משמעותי, ולכן כדאי מאוד לבצע בדיקה עצמאית לזיהוי גושים באשך אחת לתקופה. מדובר בבדיקה שניתן לבצע לבד, רצוי אחרי מקלחת חמה, ובה ממששים את האשך על מנת לזהות צורות שאינן תקינות. אבחון מוקדם בדרך זו הציל חיים של אנשים רבים, והוא קל, מהיר ובחינם.