חידוש סחוסים בעקבות בעיות במפרקים

בעיות במפרקים ושחיקת סחוס הם תופעה נפוצה ביותר, בעיקר אצל אנשים מבוגרים. שחיקת הסחוס גורמת כאב רב המגביל באופן רב את יכולת התפקוד היום יומית וגורם לסבל ולירידה משמעותית באיכות החיים.

על מנת לטפל בבעיה, פונים לשיטות טיפול שונות כמו ביצוע פיזיותרפיה, שימוש במשככי כאבים עם מרשם רופא וללא מרשם, ובתרופות נוגדות דלקת או חבישת תחבושות להגנה על האזור. במקרים קשים פנוים לניתוח להחלפת המפרק, הגורר סיכונים רבים ותקופת החלמה ממושכת.

אחד האתגרים של עולם הרפואה הוא למצוא דרך בה רקמת הסחוס תצמח חזרה, וכיום מדענים ורופאים רבים עומלים על פיתוח שיטות לחידוש רקמת הסחוס. התקדמות מדעית בנושא יכולה לתרום רבות למצבם של אנשים רבים הסובלים משחיקת סחוס, ולהביא לפתרון אמיתי לבעיה.

הקלות בה נפצע הסחוס

הסחוס הוא רקמה עדינה ביותר, הנאלצת לעמוד בלחצים אדירים ובעומס רב. ספורטאים מקצועיים רבים סובלים מנזק כבד לסחוס, הנגרם בגלל הפעילות האינטנסיבית שהחלה בגיל צעיר ביותר.

במקרים רבים מדובר בנזק בלתי הפיך, הגורם להתפתחות של שחיקת סחוס. מצד שני, אנשים מבוגרים גם כן סובלים משחיקת סחוס, שנגרמת לאחר שחיקה מתונה לאורך שנים רבות.

אחת הבעיות עם רקמת הסחוס היא שמדובר ברקמה חסרת יכולת רגנרציה – בניגוד לרקמות אחרות כמו העצם, לסחוס אין אפשרות לעבור תהליכי איחוי לאחר הנזקים השונים שהוא עובר.

עקב כך, פציעות המערבות את הסחוס נפוצות ביותר, וקשות במיוחד לטיפול. כיום, הטיפול היחיד המוצע לאנשים הסובלים מבעיות סחוס הוא טיפול סימפטומטי בלבד, שמטרתו להפחית את הכאב ואת הדלקת ואין עדיין פתרון אמיתי לבעיה.

מבנה הסחוס מרמז על הבעיות השונות שלו

הסחוס בנוי באופן מיוחד מאוד, והוא שונה באופן משמעותי מרקמות אחרות בגוף. ראשית, לסחוס אין אספקת דם ישירה, והוא מתבסס על קבלת חומרים מהסביבה בלבד. על כן, קשה מאוד לטפל בו באופן תרופתי בגלל שאינו מחובר לאספקת דם, ולטיפול סיסטמי סיכוי נמוך להגיע לרקמת הסחוס.

בנוסף לכך, רוב רקמת הסחוס מורכבת מסיבים, ואחוז התאים הפעילים בו נמוך ביותר, ועל כן קצב הצמיחה והרגנרציה שלו איטיים למדי.

איך ניתן לגרום לחידוש הסחוס?

נושא חידוש הסחוס נמצא כל הזמן במחקר, וזאת במטרה למצוא דרכים חדשות לגרום לחידוש רקמת הסחוס באופן שיאפשר טיפול בבעיית ניוון המפרקים המטרידה. אחד הטיפולים המוצעים בנושא ונמצא כיום במחקר מעמיק מתבסס על כך שבמח העצם קיימים תאי גזע שיכולים להתמיין לתאי סחוס.

בשיטה זו, מבצעים חתך בעצם המחוברת למפרק שמאפשר את זליגת תאי הגזע אל המפרק ולחידוש הסחוס. טכניקה זו מאפשרת אמנם את חידוש הרקמה, אך הסחוס המחודש אינו כולל את התכונות המכניות המאפיינות את הסחוס הטבעי, ולא מבצע את תפקיד הסחוס באופן מושלם.

דרך אחרת לחידוש הסחוס היא על ידי שימוש בתרבית רקמות שמאפשרת סינתזה של כמות הסחוס הנדרשת. בתחילת התהליך, לוקחים חתיכת סחוס קטנה מאזור צידי, ש"יכול להסתדר" עם פחות סחוס וזאת מכיוון שאינו עומד בעומס רב.

את הרקמה מעבירים אל תרבית רקמות, שם היא מתרבה ולאחר מספר שבועות נוצרת כמות סחוס מכובדת שמושתלת באזור הפגוע.

בדרך זו, מאפשרים את חידוש הסחוס שנשחק, וזאת על חשבון ויתור על כמות סחוס מזערית שאינה גורמת לנזק משמעותי.

בשורה התחתונה

חידוש סחוס הוא תחום מרתק הדורש ידע רב בתחומים מדעיים נרחבים. ההתקדמות האחרונה בתחום שכוללת פיתוח שיטות שונות לחידוש הסחוס גורמת לתקווה רבה לגבי העתיד, אך חשוב לזכור ששיטות אלה נמצאות עדיין במחקר ואינן מהוות פתרון מושלם לבעיית שחיקת הסחוס.

עם זאת, בזכות התקדמות הידע בנושא, ניתן יהיה בעתיד להשתמש בשיטות דומות לשם חידוש מפרקים, ובכך להקל באופן משמעותי על הכאב הרב שעוברים אנשים הסובלים משחיקת סחוס וניוון מפרקים.